בכל דור יש פירוש חדש על יציאת מצרים. ולא רק בכל דור, אלא בכל אדם ואדם יש נקודה של חירות, שהיא פירוש ליציאת מצרים, ואת הנקודה הזו יכול לברר רק האדם עצמו.
לכן אמרו חכמים בהגדה עצמה, שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים - לא בכאילו אלא ממש. לכל אחד מאיתנו יש מצרים קטנה או מיצר גדול. בכל אחד מאיתנו שוכן פרעה המתעקש להשאירנו בעבדות, אך בכל אחד מאיתנו יש נקודה אחת פנימית של חירות, המבקשת גאולה. כל אחד מאיתנו עובר בחייו הפרטיים מסעות שונים ומשונים, כמו אותם מסעות שעברו בני ישראל במצרים ובמדבר, וכאשר אנו לומדים מסעות אלו, אנו משחררים את אותה נקודת חירות פנימית בדרך אל הגאולה האישית שלנו.
הבעל שם טוב
אני בנקודת חירות שלי, לאדאק, זריחה, מתבוננת במפת הדרך
***
הִרְהוּרֵי לֵיל הַסֵּדֶר, מָה נִּשְׁתַּנָּה, שָׁאַלְנוּ
מָה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת.
וְרֻבֵּנוּ גָּדַלְנוּ וְלֹא נִשְׁאַל עוֹד וַאֲחַדִים
מַמְשִׁיכִים לִשְׁאֹל בְּמֶשֶׁך כֹּל חַיֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִים
מָה שְּׁלוֹמְךָ אוֹ, מָה הַשָּׁעָה וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת
בְּלִי לִשְׁמֹעַ תְּשׁוּבָה. מָה נִּשְׁתַּנָּה כֹּל לַיְלָה,
כְּמוֹ שָׁעוֹן מְעוֹרֵר שֶׁתִּקְתּוּקוֹ מַרְגִּיעַ וּמַרְדִּים
מָה נִּשְׁתַּנָּה, הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה. הַשִּׁנּוּי הוּא הָאֱלֹהִים.
הִרְהוּרֵי לֵיל הַסֵּדֶר. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה
תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם, וְאֶחָד
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. אֲבָל לֹא מְדֻבָּר שָּׂם
עַל אֶחָד טוֹב וְלֹא עַל אֶחָד אוֹהֵב.
וְזוֹ שְׁאֵלָה שֶׁאֵין לָהּ תְּשׁוּבָה וְאִם תִּהְיֶה לָהּ תְּשׁוּבָה
לֹא אֶרְצֶה לָדַעַת. אֲנִי שֶׁעָבַרְתִּי אֶת כָּל הַבָּנִים
בַּצֵּרוּפִים שׁוֹנִים, חָיִיתִי אֶת חַיֵּי, הַיָּרֵחַ הֵאִיר
עָלַי לְלֹא צֹרֶךְ וְהַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה לָהּ וְחַגֵי פֶּסַח
עָבְרוּ בְּלִי תְּשׁוּבָה. מָה נִּשְׁתַּנָּה. הַשִּׁנּוּי
הוּא הָאֱלֹהִים, הַמָּוֶת נְבִיאוֹ.
(יהודה עמיחי. מתוך פתוח סגור פתוח)
תהנו במסעותיכם עד בלי די
או כמו שאומר אבא שלי - חג שמח אביב פורח
ואתם יודעים מה?
אולי אפשר להציע לכם הצעה (כך חשבתי אחרי שראיתי את הטקסט עם התמונה) -
לספר על "נקודת החירות" שלכם - אצלכם בבלוג, או כאן, בתגובות -
נקודה בזמן שהרגשתם בה את החופש שלכם
או נקודה בתוככם בה אתם מרגישים את החירות הזאת
או אולי על הדרך להגיע אליה ומסע "יציאת מצריים" אליה.
ובעצם אפשר לכתוב גם על נקודת אי-חרות שלכם
שהייתם רוצים לצאת ממנה לחופשי.
יש אינספור מסעות ונקודות כאלו.
אולי תרצו להביא רק דימוי או אימג' ויזואלי, כמו התמונה הזו, שמייצג עבורכם את נקודת החירות.
כמה מילים על התמונה הזו -
לאדאק היא מקום שמסמל בשבילי חופש גדול. לא רק בגלל היופי והגובה והמרחק,
לא רק בגלל שנסעתי אליה לבד ובמשך חודש שוטטתי בין כפרים ומנזרים במקום המופלא הזה.
אלא כי המסע שלי אליה בפעם הראשונה, לפני 3.5 שנים בערך,
(לא זה שממנו מובאת התמונה, טיילתי אז לבד - אז אין לי תמונות של עצמי משם),
סימל בשבילי סיום של תקופה שהייתי במְצַרִים של כעס ועלבון וסחרור ריגשי.
במסע הזה עברתי תהליך של חזרה אל עצמי. הפנמתי שוב את ההבנה שכל מה שקורה לי תלוי בי ובאחריותי.
(זה קשור קצת לענייני הקוסמות שבפעם האלף מדבר עליהם יפה).
ובעיקר החזרתי לעצמי את האמון בעצמי ובעולם.
משם היה לי הרבה חופש לחזור ולהתחיל שוב – חופשיה יותר, שמחה יותר. מעט חכמה יותר.
ומה איתכם?
אני מחכה בסקרנות רבה, לפגוש אחרי החג, כשאשוב, את נקודות החירות שלכם.
(בחיי, הייתי צריכה להיות מורה - יוצאת לחופש ומשאירה אתכם עם שעורי בית)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
