עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

גם אצלכם היו משחקים בימי הולדת - "שלום אדוני המלך" "שלום בניי היקרים - איפה הייתם ומה עשיתם?" ?

ההמשך היה בפנטומימה והצטרף לכסא שבנוי מקוביות העץ והצעיפים הצבבעוניים והעוגה והאלבומים שהבאנו מהבית...

לא, אין לי יום הולדת, אבל אני מודעת לכך שהנוכחות שלי פה, אצלי וגם אצלכם דלילה יותר לאחרונה.

אני יודעת שאתם מבינים וסולחים ובכל זאת גם בי יש את הרצון לשתף.

אז כמה מילים ותמונות מהשבוע המיוחד של חג שבועות.

החג התחיל בשלושת הימים של החתונה המדברית של רו ונמרוד, אתם לא מכירים אותם, אבל אולי הם קצת אותכם כי הם מבקרים פה בבלוג לפעמים.

הייתי בלא מעט חתונות וטקסים אלטרנטיבים אחרים בשנות המסע שלי בשבילי האלטרנטיבה היהודית הפועמת והמתחדשת. אבל גם בין אלו זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.

הזוג הנישא כינס אותנו כחמישים בני משפחה וחברים קרובים בנקודת איסוף במכתש רמון וממנה הלכנו ברגל למקום החתונה, לשם כבר הגיע בג'יפים הציוד שלנו והוקמו סככות, מטבח ומקלחת מאולתרת....

לקראת השקיעה הובילו אותנו חלק מהמוזיקאים שבחבורה אל עבר מקום הטקס -

לאחר זמן מה של יצירת מרחב דרך מוזיקה ושירה, התרגשות ואהבה, הגיע הזוג היקר.

הם ערכו טקס מאד שונה שאותו הם יצרו בעצמם ובטאו בהם את מהות הזוגיות שלהם והברית שהם חותמים דרך תנועה ומילים ומפגש איתנו ועם הטבע. מרכז הטקס היה ביטוי בתנועה של ארבעת היסודות - אדמה, מים, אש ואויר, כפי שהם מתבטאים בזוגיות שלהם. רק שתי טעימות...

אדמה

אש

ועל כל אלה וההשראה והאהבה והפתיחות והקסם, כל מה שאני יכולה לומר זה -

יֵשׁ שָׁעָה שֶׁהָאוֹר

יֵשׁ שָׁעָה שֶׁהַכֹּל יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ

הָאוֹר

כְּמוֹ אֶבֶן חֵן בְּתוֹךְ עֲדִי זָהָב

אֶפְשָׁר לַחְפֹּן אוֹר כָּזֶה

אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אוֹר כָּזֶה

אֶפְשָׁר לִגְמֹעַ אוֹר כָּזֶה

אֶפְשָׁר לַנוּעַ בּוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב

אֶפְשָׁר לִשְׁקֹל אוֹתוֹ בְּזָהָב

מָלֵא

רחל חלפי

בכל אופן, היופי היה שהחתונה לא נגמרה פה, אלא המשיכה לתוך הימים הבאים. לילה של הרבה מוסיקה ולמחרת יום שבו שילוב של רביצה, שיחה, יצירה, לימוד על מגילת רות (שהנחיתי אני) ועוד טיול קטן.

כלה יפה -

חתן וכלה -

ביום האחרון נשארנו חבורה מצומצמת ועלינו עליה קורעת למדי, אבל משתלמת להר ארדון.

הזוג הנשוי המשיך למחרת לסיני והדרקון ואני, נחנו לילה אחד ולמחרת בבוקר עם ילדיו ועם שם-בה וילדיה יצאנו לכוון ההפוך -

צפונה, למים הזורמים, לעצים הירוקים. לאזן את כל המדבר הזה. גם שם היה הרבה אור אבל מאיכות שונה.

 אני - ספר, מים, ערסל, מה צריך יותר? (תמונה זמנית...) - צונזרה לעת עתה... 

חשובים לי המקומות האלו.

כל כך בקלות קורית ההשאבות הזאת ליום יום המעייף, להתלבטויות, לקשיים, לחששות...

כל כך חשוב שיש מקומות , ארמונות בזמן  (כמו שקרא א.י. השל לשבת) שמאפשרים להתמלא ולהודות על מה שיש לנו -

האנשים הקרובים והאהובים, הטבע המופלא, השתיקות, המילים, המוזיקה, המפגש, ההוויה והקדושה. 

אני מקווה להמשיך ולמצוא את המקומות האלו ושיופיעו בדיוק כשצריך אותם, וגם לכם - עם מה שממלא אותכם.

באהבה

נוֹלָד  

אִשָׁה יוֹלֶדֶת יֵשׁ לָה נְשִׁימָה אַחֶרֶת -

הָרֵיחַ אֶצְלָה נוֹשֵׁם, אֵזוֹר חָדָשׁ,

מְקוֹמוֹת בַּגוּף שֶׁלֹא נָשְׁמוּ

עַכְשָׁו מַתְחִילִים לָנוּעַ.

וּמָה עַל הַמִסְפָּר הַמַבְדִיל

בֵּין נְשִׁימָה לְבֵין הַפְסָקַת נְשִׁימָה,

וְאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ הִתְחִיל הַמֹחַ -

הֲרֵי הָיוּ שָׁם רַק דְבָרִים וּבָא מֹחַ

כְּמוֹ אָדָם שֶׁלְפֶתַע נִרְאֶה אַחֶרֶת

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר דְבָרִים שׁוֹנִים.

לֹא כָּל נְשִׁימָה שָׁוָה,

אִשָׁה יוֹלֶדֶת נוֹשֶׁמֶת שׁוּב מֵאוֹתוֹ תָא

בּוֹ הִיא עַצְמָה הֵחֵלָה -

וְעַכְשָׁו תִינוֹק נוֹלָד,

יֵשׁ גוּף, גַם הַכְּאֵב מוּכָן בְּכָל הַחֲלָקִים,

הֲרֵי בְּגוּף קָטָן מִיַד הַכֹּל מַגִיעַ.

מירון איזקסון