עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו...

אז כמו מרבית עם ישראל, גם אנחנו התקבצנו לקיבוץ לכבוד החג

והנה דגימות של הנסיכה בטקס -

הבאנו בכורים -

בתנוחת רקדנית עממית -

ומה עוד חדש אצלה? (עזבו אצלי, עדיין לא עם פניות לכתוב באמת...)

הילדה גילתה בסוף שבוע הזה את האור,

היא התחילה לעשות הכללות בין המנורות, המתגים והמילה (החדשה אצלה) - אור (עם ר' לא נשמעת)

ושוב ושוב היא מבקשת -

אור ("תדליקו בבקשה")

אור ("ועכשיו לכבות")

אור("ושוב להדליק")

אבל אני לא מתלוננת כי זה גוון לעומת -

"תנעילו לי את הנעליים ועכשיו תורידו, ועכשיו אני רוצה את אלו ועכשיו חזרה לקודמות..." וכן הלאה.

בכל אופן היא גדלה, היא ממש ממש ילדונת, מדהימה במתיקותה (ואני אובייקטיבית)

וזה ניכר לא רק במראה שלה, אלא גם בכך שלמרות שהמילים שהיא אומרת ספורות,

כל כך בולט האופן בו היא מבינה דברים, מקשרת אותם זה לזה ומביעה את עצמה ואת רצונותיה.

והנה הקיץ כבר ממש מגיע,

הספקנו לחגוג בימים האחרונים בים ובבריכה ובבריכות קטנות על הדשא

וגיליתי שאנחנו מגדלים דולפינה קטנה וחסרת פחד.

שיבואו ימים טובים

ועם אור היום המתארך גם יתרבה האור בלבבות

שבוע טוב