עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

מעשה שהיה (והווה) כך היה:

לפני שבועיים בערך התארחתי לסופ"ש אצל 'אקס-אקסטרימיסטית' ו'המתדלק של דנג'ה גנג'ה'. על אף שזה היה אחד הלילות היחידים מאז הלידה של איילה שישנתי בלעדיה ובעצם הייתה לי הזדמנות לשינה רצופה ועמוקה ללא הפסקות הנקה ואחרות. היה לי לילה קצת חסר מנוחה והתעוררתי מוקדם. בבוקר אמרתי לאקס שלא רק הגודש בחזה הקשה עליי את השינה אלא גם לפנות בוקר חלמתי חלום שהקשה עליי לחזור ולישון במנוחה,

ובחלום, לא היה שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות או שיבולים כאלו ואחרות,

הייתי שם אני, נוהגת ברכבי לאורך כביש, רגיל, באיזשהו שלב הכביש נהיה צר יותר והפך לגשר, ככל שנסעתי יותר הוא הלך ונהיה משובש והתקשיתי יותר לשלוט על האוטו שלי, עד שבסוף ממש נותר חצי המכביש וגם הוא משובש ולא היה לי מה לעשות – התהפכתי עם האוטו לכוון המים ו- התעוררתי.

החלום היה ברור וחד מספיק בשביל שיטריד אותי ובשביל שאתעורר עם תחושות הפחד וחוסר האונים.

כשספרתי עליו לאקס אמרתי שלפחות ברור לי מאד איזה מצב פנימי שלי התת-מודע שלי רצה לשקף לי – את התחושה שאני מנסה לנהוג ולשלוט בחיי ולהוביל אותם למקומות טובים, ומרגישה (לפחות בחלום ששיקף בעיקר את הפחדים הגדולים), לא מצליחה, נכשלת, הגשר הוא לא באמת גשר ואני נופלת לתהום קיומית.

חלף לו שבוע ונסעתי עם איילולי המקסימה לשבוע חופש, להשאיר מאחור מתחים ודאגות. בקרנו חברים בצפון, הרגשתי נהדר – את החופש והעצמאות והכוחות שלי. אחרי שלושה ימים התחלתי בדרכי חזרה דרומה מתוך כוונה להמשיך את השבוע עם חברים יקרים אחרים באזור אחר, עברו כעשרים דקות שאני נוסעת ולולי מאחור בכסא שלה, נסענו בכביש צר במיוחד (באמצע תיקונים) והנה האוטו שלפניי מאט מאד ועל אף שהיה רווח בינינו ולחצתי על הברקס, אני מוצאת את עצמי גולשת לתוכו במהירות לא נמוכה ו-בום.

איילה בוכה, אני המומה, חונה בשוליים הלא קיימים של הכביש, להוציא את איילה ולהרגיע אותה, להחליף פרטים, להתקשר לחבר שיבוא לחלץ אותנו, לאבא של איילה, להזמין גרר, להוציא דברים מהאוטו, לחייך לאיילה ולהגיד לה שהכל בסדר, לשנות תוכניות, עוד לילה אצל החברים ולחזור הביתה, למצוא עוד חולדה שחיכתה לי במלכודת בבית, לגלות שהביטוח מכריז על האוטו כלא שווה תיקון – צריך למצוא אוטו חדש, צריך (בלי קשר) למצוא עבודה, צריך לחזור ולמצוא את השליטה על ההגה של החיים שלי.

(רק היום כשחברה שסיפרתי לה על התאונה שאלה אותי מה זה אומר לי מבחינת העולם הפנימי שלי – התאונה, פתאום נזכרתי בחלום הזה. למרות שזה היה האוטו הראשון שלי והוא ברשותי רק שנה ועד אז לא ממש נהגתי מעולם בצורה סדירה, זה החלום הראשון שאני זוכרת שהיה לי על תאונת דרכים, מהר מדי הוא הדהד במציאות).

(אל דאגה, שתינו בסדר. איילה המתוקה בסדר גמור. לי היו קצת כאבים בצוואר וגם הם עברו)