עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

נדרים קטנים/אלישע פורת

אֵלּוּ הֵם רַק

נְדָרִים קְטַנִּים שֶׁאֲנִי

נוֹדֵר לְעַצְמִי כְּגוֹן

לִפְקֹד אֶת קֶבֶר

אֲבִי בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי.

כְּגוֹן לָרוּץ בָּעֶרֶב

אַחַר מְעוֹף הָאֲנָפוֹת

אֶל מֶרְחַקָּן, לִהְיוֹת

שׁוּב יֶלֶד מִתְנַשֵּׂא

אֶל מִגְדָּלָיו. לְהִתְמַלֵּא

מֵרֵיחַ חֹשֶׁךְ מִתְקָרֵב

מִלֹּבֶן הֲדָרִים פּוֹרְחִים.

אֵלּוּ הֵם רַק

דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁאֲנִי

חָפֵץ לְעַצְמִי כְּגוֹן

לִנְדֹּר עוֹד וְלִנְדֹּר

עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחִי

לְהָקִים אֶת הַמֵּתִים.

עין החורש, קיץ 1973

שבוע ליד הנחל הזורם, מיםאדמהמים, חזרתי, פיסה אחר פיסה, דקהבדקה, אל עצמי.