''רגשות מעורבים'' קרה לכם?
מצד אחד...זה קשור לחברים...מצד שני זה דברים שתקועים בראש...מצב שלישי זה סחרחורת שלא נגמרת...
ואולי זה ''גיל ההתבגרות' למה שזה לא הכי נשמע שפוי בגיל שלי..
אולי זה פשוט מה שקורה אחרי מה שקרה...
מסתבר שכמה שננסה לשכוח את מה שקרה פעם...
זה לא ילך...
כי מה שהיה פעם,
ממשיך לרדוף...
תקוע בראש...
ורק שקורה משו הכי מציק שיש[לגבי מישו מסויי]
אז קולטים...
שמה שמרגישים באותה תקופה..
זה מה שהרגשנו...
ומבינים את זה
אחרי שקורה משו לא צפוי...
משו שקורה אחרי שהחיים נראים יפים...
זה פשוט קורס..
נעלם...
מה שהיה פעם...עם כל ה'בלאגן' הולך
והדבר האמיתי בא...
אולי הכל נשמע מטאפורה עכשיו...
אבל בתכלס.?
זה הכל מה שאני מרגישה...
להגיד דוגרי איפשר...
אז בעקיפין יותר קל..
this is real
this is me
this is exactly
where i'm
supposed to be
המילים האלה נכון...
ומסתבר...שמה שהיה פעם לא ישתנה...אבל
שיש עוד הזדמנות
שמתקרבת התחלה חדשה
אז אפשר לעשות את מה שאף פעם לא העזנו...
ללכת עד הסוף...
''אי אפשר לעשות משהו, ולעשות אותו איך שרוצים,
אם לא עושים את זה אמיתי, אם לא עושים מהלב,
זה לא יצא כמו שצריך, וזה ייהרס''
אז זה לא מה שזה נראה ממראית עין..
זה אמיתי, וזה אני...
ואם אתם פה...זתומרת שאתם במקום הנכון,
שכאן הינכם צריכים להיות.
לפעמים מרוב פחד...מרוב חשש
האומץ נעלם אבל...
אולי הגיבורים לא חיים לנצח,
אבל הפחדנים לא חיים כלל.
נשמע הרבה דימויים הא?
אבל שימו לב, שכל דימוי,
אומר את האמת.
ושנצפה למשהו...הוא לא יגיע...
זה יגיע מתי שהיא לא נצפה לו.
don't afried to say the truet
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
[=liatushh