liat's blog

טוב...אז יום שלישי אני מתגייסת, וקרו כל כך הרבה דברים במשך השבוע הזה או יותר....

נתחיל מזה, שאני לא נראה לי תהיה לי אהבה בקרוב...וכן אומרים לא לכחות שזה יבוא לבד, אבל איך אפשר שכל שנייה לחברה אחרת יש חבר? וכן אני שמחה בשבילן אבל מקנאה, מה איתי?

ואולי אני צריכה לשמוח אבל איך?

כן אני מתגייסת, תאמת, שהשמחה יצאה לי ממזמן.

התחושה הזאת שלכולם יש תמיד את הכל.

לכולן יש חבר בסוף ולי לא. כולן נהנות ועושות חיים ואני לא. לרוב יש משפחה שהם מסתדרים איתה אבל דוגרי, נמאס לי מהמשפחה שלי, וזה לא כמו אצל כולם, ההורים שלי פשוט חיים בבועה...

ותאמת, אני פשוט מרגישה נטושה, שכאיול כל החברות שלי שכחו אותי רק שמתאים להן הם מדברות איתי.

וחברה אחרת שהתקרבתי אלייה מממשש, חברה הכי טובה שלי, תכלס איתה הכי כייף,

ועוד חברה אבל איתה זה מסובך.

ודוגרי, זה כואב ומציק כל זה.

אני כבר לא יודעת איך להסביר לאנשים מה עובר עליי.

אני רק יודעת שיש אנשים שלא פה, וזה כואב.

ואפילו שקורים דברים טובים זה עדיין קשה.

בסך הכל...קשה להסביר לפעמים, את מה שמרגישים, ואפילו שיודעים שלא צריך להרגיש ככה.

דברים מסויימים גורמים אתזה.

חבל שברגע זה, אי אפשר להסביר אפילו במילים אלא רק להרגיש.

בן אדם לא יכול להשתנות באופי אלא בגישה, ולפעמים יש אנשים שלא יבינו.

יש אנשים שהייתי חברה שלהם, אבל אחרי כל כך הרבה זמן של זמן שניפגעים באיזה מקום זה נשבר.

בן אדם לא יכול לרצות מישו רק בגלל שהיה לו כייף איתו והוא עזר לו הרבה,

בן אדם צריך בשלב מסויים לעצור ולהגיד אני לא שיכפול אלא רגש.

וכן מסתבר שאנשים מספרים על הזוגיות שלהם אני נשברת.

בכל זאת זה קשה...

ושאנשים לא תמיד מבינים אותך, אנשים לא תמיד מבינים תרגשות את מה שעובר עלייך.

לא תמיד אנשים יקבלו אותך כמו שאתה.

ואפילו שאתה רוצה להגיד לבן אדם, שאתה עוד טיפה אוהב אותו אבל אחרי שנה הבנת שאי אפשר לסמוך עליו חצי מאהבה הלכה..אבל נשאר טיפה הוא לא יבין.

כי אנשים שפוגעים, ופוגעים ולבד או דרכך לא יבינו אלא דרך מישו אחר, זה בכלל גורם לך להבין שאתה מדבר לקיר.

כי יש דברים שלעולם לא יימחקו, ויישארו תמיד בלב.

יש דברים שמתקנים ויש כאלה שצריך פשוט להמשיך הלאה כמה שאפשר ולשכוח.

איך אפשר להסביר לאנשים, שנמאס לפעמים מדברים?

אולי צבא זה התחלה חדשה, התחלה קלה, ומקווה שדברים ישתנו.

הדבר היחידי שאני יודעת זה שלהמחק מהעולם יהיה טוב.

כי כשאתה נפגע ממשו ולא מבינים זה יותר כואב ומתסכל, במיוחד שאתה חי בבית שלא מבינים אותך.

אי אפשר לדעת מה יהיה, העיקר שיהיה טוב.

והפוסט הזה זה הפוסט שאי אפשר להסביר, פשוט שונה.

ביי=]

[ותאהבו את עצמכם כמו שאתם, אל תיתנו לאף אחד לשנות אותכם או להגרום לכם להתנהג איכשו אחר!]