כל כך בא לי למות ולהיות מישי אחרת
לא רוצה להיות אני יותר
פתאום נזכרתי בתקופה שבקושי דיברתי עם אמא שלי
פתאום נזכרתי בהכל
למה זה קורה לי?
למה אנשים לא מקבלים אותי?
אף אחד לא מבין
שאני בחיים לא אצליח לשכוח את מה שקרה לי..
יש דברים שפשוט גם אם רוצים הם משאירים צלקת
יותר גדולה ממה שהיא אמורה להשאיר.
אני מרגישה שכולם פשוט באים אליי בתלונות פתאום
ולי כבר נמאס
אני שונאת תמשפחה שלי
אני שונאת את עצמי..
שונאת תעובדה שהמשפחה שלי בחיים לא יבינו אותי
אני כל כך רוצה למות
לא רוצה להיות בבית הזה ולא בבסיס
לפה אני לא מרגישה שייכת וגם לא לבסיס
אני מרגישה כמוהה
רק שלי אין מקום בעולם בכלל
אני מרגישה רע
מרגישה פשוט שאף אחד לא יבין אותי
איך אפשר להסביר למישו
שגם אם זה עבר ואי אפשר לחפות על זה
הסימן נשאר
ואי אפשר להתעלם מזה
וגם אם רוצים זה פשוט ככה..
אני יודעת שבחיים לא יבינו אותי
אבל לי נמאס
נמאס לי להיות זאתי המוצלחת..
נמאס לי להיות אני
אני רוצה לברוח למקום אחר לשכוח שאני קיימת
לשכוח מי אני
לא רוצה להיות קיימת יותר
נמאס לי כבר מהכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
[=liatushh