liat's blog

מסבתר, שלא תמיד אנחנו מבינים תמצב.

אבל עדיף לשבור תקרח מאוח מאשר לא לשבור אף פעם לא?

מסבתר גם, שיש דברים שנראים לנו אחרת, אבל ברגע שאנחנו נרגעים?

כנראה אנחנו צריכים לפעמים תמילה הזאת או את אותו בן אדם כדי להבין, שהעבר נשבר עבר והווה הוא החשוב,

וברגע זה?

אין יותר דימעה! מעכשיו צריך להנות ולשמוח ממה שיש.. ולנצל הכי טוב!

קיצר צריך להעז, ולא לפחד, ולדעת שלא משנה כמה פרצופים יסתכלו עליכם אתם יודעים טוב מאוד תתשובה.

ואף אחד לא יגרום לכם להרגיש רע!

אל תרגישו רע, תאהבו את עצמכם כמו שאתם...

אחרי הכל...

חיים פעם אחת!

ולפעמים יש דברים שלמרות הכל... צריך לעשות.

ולא משנה מה!

[ואני צריכה לעוף עכשיו] ביוש=]

שבוע סוףףףףףףףףDDDDD:

קרה לכם פעם שהייתם צריכים כל פעם לשנות משו אחר?

ואם זה לא המיטה שלכם אז זה הבלוג או כל דבר אחר?

כן אני טיפוס שמשנה דברים...

וזה כנראה כי אני לא יכולה להשאר עם משו אחד רק..

אני צריכה איך שבא לי וכל פעם אני משתנה...

תאמת?

לפעמים זה מחפרן><

אבל זה עובר...

אני כבר לא זוכרת איך זה להשאיר משו אחד בלי לשנות כל פעם...

תאמת אני בכלל לא זוכרת..

טוב אבל צריך לשנות ולנסות משו חדשXD

אין משו שנשאר קבוע כל הזמן...דברים משתנים...

וכך הבלוג שלי ^^

טוב ביוש=]

איך אפשר לשמוע מחברות ולא לקנא?

לראות בטלויזיה ולא לרצות?

למה אצל כולם זה קורה ורק לי לא?

או שזה זה, או שהחברות שלי מאכזבות אותי...

אני פשוט............ נמאס לייי!

עם כל זה שאני לא אמורה לחכות אני לא יכולה שלא לחכות!

זה בתוך הראש שלי, ואני כבר רוצה שזה יקרה.

כמה אפשר לדמיין משו?

כמה אפשר לחשוב?

לפעמים זה נמאס...

פעם אחת שזה יקרה ולא נצטרך לדמיין.

אני מרגישה כאילו העולם נפל עליי...

כאילו מישו לא רוצה שזה יקרה לי...

אני מרגישה רע...

לחשוב על אהבות ישנות[טוב על אחד או שתיים]

לא הכי עוזר..

ולהדלק כל פעם עוד יותר לא!

למה זה פשוט לא קורה?

למה זה תמיד צריך להציק?

או שלגדולים זה קורה מהר...

או שלקטנים יותר

=[