את רעה
את פוגעת
את צורחת
את פוצעת
=
את אומללה
את פגועה
את בוכה
את פצועה.
את זה למדתי מהרבה ניסיון, בעיקר עם עצמי.
זה אולי ישמע נאיבי וילדותי להגיד, אבל בסופו של דבר - כולנו טובים.
כולנו אוהבים דברים מסויימים, ונפגעים מדברים מסויימים, ומפחדים גם - מדברים מסויימים.
וכך גם יוצא שכולנו חווים דברים בחיינו, ועם הפחדים שלנו והפגיעות, מוצאים דרך להגן על עצמנו.
וכל אחד מתמודד עם זה בדרך שונה.
יש כאלו שפשוט יספרו את כל השעל ליבם בלי בושה או מחסום כלשהו.
נתקלתי פעם בנערה כזאת. עבדנו יחד, ובאמצע המשמרת כשהתחלנו סתם לדבר, מן שיחה ידידותית
בין שתי זרות, היא אמרה לי בפשטות:
"נאנסתי לפני חודש. נכנסתי להריון ועשיתי הפלה."
אני התביישתי יותר ממנה. לא ידעתי איך להגיב. הייתי מופתעת בעיקר.
מופתעת אבל מקנאה, כי אני חושבת שבזכות זה שהיא דיברה בלי בושה - היה לה הרבה יותר קל להתמודד.
יש גם את אלה שיראו עליהם שהם עוברים משהו - אבל הם לא ידברו על זה לעולם.
(זה במקרה אנחנו).
שמרזים קיצונית, שנראים עייפים וחסרי שמחת חיים, שנעלמים בעודם טוענים שהכל טוב והשמש זורחת.
ויש את אלה, כמו חבורת הערסיות שתקפו אותי, שגם עליהם - עובר משהו.
אני גיליתי שהמנהיגה הראשית של החבורה גרה בפנימייה, שהיא נמצאת אצל ההורים רק בחופשים,
שהיא נכנסה (כן, מחריד) להריון בכיתה ז' ועשתה הפלה, ושבגיל 12 הוצא נגדה צו הרחקה בגין תקיפה חמורה של ילדה אחרת.
וזה גרם לי לחשוב.
אומנם לא ירד לי הרצון העז למצוא אותה ולשבור לה את כל השיניים, כי חינוך היא צריכה לקבל מתישהו...
אבל עדיין לא הצלחתי שלא לתהות.
מה עבר עלייה? למה היא כזאת?
איזו מין ילדה (כן - כיתה ז' זה בת 13! ילדה!) שוכבת עם בנים? נכנסת להריון? זה וודאי לא השפיע עליה לטובה.
איזו מין ילדה כל כך אגרסיבית? כל כך רעה?
היא בטח מסתירה משהו מאוד עמוק ומלוכלך אצלה.
או שהיא באמת פשוט... טיפשה. 
בכל מקרה,
אני רק אומרת את זה כדי שפעם הבא כשמישהו תוקף אתכם - תזכרו שעצם זה
שהוא אגרסיבי, מוכיח שהוא לא בטוח בעצמו.
בני האדם הם כמו חיות:
למה כלב גדול ומסוכן לא ינבח עליכם, אלא אם כן תתקרבו באיום ואז ינשך?
למה פינצ'ר, שכל כך קטן ובעיטה אחת הוא עף נובח בקולי קולות וחושף שיניים?
למה? כי לרוטווילר יש ביטחון עצמי. והוא יודע מי הוא והוא יודע שהוא יכול לחסל אותך.
ופינצ'ר? הוא מת מפחד.
וזה מצחיק. כמה בני אדם בעצם הם חיות.
אני מוצאת שהכי קל לנתח אותם ע"י חקר של ההתנהגות של החיות
(כמו שערסים תמיד מסמנים את הטירטוריה שלהם - אני יכולה להישבע שבמקומות הקבועים
שהם יושבים יש ריח של משתנה!)
איך הלבייה תמיד רגועה, שלווה, וברגע שמישהו מאיים על הגורים שלה - היא הופכת לסיוט הכי גדול שלך.
בכל מקרה,
כך או כך, אני שמחה שלפחות אני לא נמצאת בצד הפינצ'רים 
Anna-Mania
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anna-Mania
