you are not alone

את רעה

את פוגעת

את צורחת

את פוצעת

=

את אומללה

את פגועה

את בוכה

את פצועה.

את זה למדתי מהרבה ניסיון, בעיקר עם עצמי.

זה אולי ישמע נאיבי וילדותי להגיד, אבל בסופו של דבר - כולנו טובים.

כולנו אוהבים דברים מסויימים, ונפגעים מדברים מסויימים, ומפחדים גם - מדברים מסויימים.

וכך גם יוצא שכולנו חווים דברים בחיינו, ועם הפחדים שלנו והפגיעות, מוצאים דרך להגן על עצמנו.

וכל אחד מתמודד עם זה בדרך שונה.

יש כאלו שפשוט יספרו את כל השעל ליבם בלי בושה או מחסום כלשהו.

נתקלתי פעם בנערה כזאת. עבדנו יחד, ובאמצע המשמרת כשהתחלנו סתם לדבר, מן שיחה ידידותית

בין שתי זרות, היא אמרה לי בפשטות:

"נאנסתי לפני חודש. נכנסתי להריון ועשיתי הפלה."

אני התביישתי יותר ממנה. לא ידעתי איך להגיב. הייתי מופתעת בעיקר.

מופתעת אבל מקנאה, כי אני חושבת שבזכות זה שהיא דיברה בלי בושה - היה לה הרבה יותר קל להתמודד.

יש גם את אלה שיראו עליהם שהם עוברים משהו - אבל הם לא ידברו על זה לעולם.

(זה במקרה אנחנו).

שמרזים קיצונית, שנראים עייפים וחסרי שמחת חיים, שנעלמים בעודם טוענים שהכל טוב והשמש זורחת.

ויש את אלה, כמו חבורת הערסיות שתקפו אותי, שגם עליהם - עובר משהו.

אני גיליתי שהמנהיגה הראשית של החבורה גרה בפנימייה,  שהיא נמצאת אצל ההורים רק בחופשים,

שהיא נכנסה (כן, מחריד) להריון בכיתה ז' ועשתה הפלה, ושבגיל 12 הוצא נגדה צו הרחקה בגין תקיפה חמורה של ילדה אחרת.

וזה גרם לי לחשוב.

אומנם לא ירד לי הרצון העז למצוא אותה ולשבור לה את כל השיניים, כי חינוך היא צריכה לקבל מתישהו...

אבל עדיין לא הצלחתי שלא לתהות.

מה עבר עלייה? למה היא כזאת?

איזו מין ילדה (כן - כיתה ז' זה בת 13! ילדה!) שוכבת עם בנים? נכנסת להריון? זה וודאי לא השפיע עליה לטובה.

איזו מין ילדה כל כך אגרסיבית? כל כך רעה?

היא בטח מסתירה משהו מאוד עמוק ומלוכלך אצלה.

או שהיא באמת פשוט... טיפשה.

בכל מקרה,

אני רק אומרת את זה כדי שפעם הבא כשמישהו תוקף אתכם - תזכרו שעצם זה

שהוא אגרסיבי, מוכיח שהוא לא בטוח בעצמו.

בני האדם הם כמו חיות:

למה כלב גדול ומסוכן לא ינבח עליכם, אלא אם כן תתקרבו באיום ואז ינשך?

למה פינצ'ר, שכל כך קטן ובעיטה אחת הוא עף נובח בקולי קולות וחושף שיניים?

למה? כי לרוטווילר יש ביטחון עצמי. והוא יודע מי הוא והוא יודע שהוא יכול לחסל אותך.

ופינצ'ר? הוא מת מפחד.

וזה מצחיק. כמה בני אדם בעצם הם חיות.

אני מוצאת שהכי קל לנתח אותם ע"י חקר של ההתנהגות של החיות

(כמו שערסים תמיד מסמנים את הטירטוריה שלהם - אני יכולה להישבע שבמקומות הקבועים

שהם יושבים יש ריח של משתנה!)

איך הלבייה תמיד רגועה, שלווה, וברגע שמישהו מאיים על הגורים שלה - היא הופכת לסיוט הכי גדול שלך.

בכל מקרה,

כך או כך, אני שמחה שלפחות אני לא נמצאת בצד הפינצ'רים

Anna-Mania

אתמול היה נורא נחמד. ביליתי עם חברים עד הבוקר, והכל נגמר נורא יפה. עד שזה קרה.

נתקלתי בחבורת פרחות גבריות טיפוסיות.

זה התדרדר למכות.

אני פשוט לא מבינה אותן.

מה הטעם בלחפש אחרי צרות? ובאמת שעל כלום.

סתם, כי משעמם. כי אין משהו יותר טוב לעשות.

אולי זה בגלל ביטחון עצמי נמוך, או טראומה?

כי בנאדם שיודע מי הוא ובטוח בעצמו לא יילך כמו פינצ'ר עצבני ויכה אנשים ללא סיבה.

במיוחד לא כשהגב שלהם מופנה אליו.

במקום לקלל אותן (טוב, בעצם כן קיללתי) ולחפש דרך לנקום בהן, פשוט ריחמתי עליהן.

ריחמתי על איך שהן דיברו (כי זה העיד על איקיו נורא נמוך):

"מהמהמהמה את מסתכלתת, אה?? אה??" או "בואנהההה מה את חושבת שאת??? אני אביא את החברים שלי תזהרייי!!!"

ריחמתי על זה שב-4 לפנות בוקר, אין להן משהו יותר טוב לעשות.

פתטי.

והכי עצוב, שהמשטרה פשוט לא תעשה כלום.

מה אפשר לעשות עם עברייניות צעירות? אבל הפלא ופלא מה הן יכולות לעשות לך.

אחת הנערות, אם היה לה אולר, היא הייתה דוקרת אותי במקום. לפחות 3 פעמים.

אם אני אי פעם אתקל בה ברחוב. אני אהפוך לרוצחת

זה ממש מעצבן שבמקום לקום בכיף בבוקר אני צריכה ללכת לתחנת משטרה,

למה? כי יש לי פנס בעין וסימן כחול בגב.

אני אקנה שוקר-חשמלי נראה לי  כל כך הרבה מטורפים ברחובות.

Anna-Mania

נגד אלימות

אלא אם כן זה כדי לכסאח כמה ערסים קטנים

הייתי משתמשת בו על אמא שלי.

אני שונאת אותה בכל רמ"ח מאבריי.

וזה לא עוזר במיוחד לעובדה שלא הלכתי היום לחדר כושר, ואין לי איך לפרוק את העצבים.

מחר אני אלך מוקדם יותר כפיצוי ואעשה פי 2 יותר. אולי אפילו פי 5, עד שלא יהיה לי כבר אנרגיה כדי להיות עצבנית.

וזה לא עוזר לעובדה שאני עדיין רוצה לסרס את האקס.

ואני עצבנית על הרבה דברים שלא הולכים לי, אני אפילו מתחילה להתעצבן על השביתה.

. . .

אני אקח כמה דקות של מנוחה ואנשום עמוק. אחשוב על דברים חיוביים ואמשיך הלאה, כמו שהסירטון הראה.

נכון. אני שונאת את אמא שלי, אבל לא אכפת לי ממנה. היא לא תפריע ותהרוס את היום שלי.

לא נורא, אז לא הלכתי לחדר כושר - מחר אני אעבוד אפילו יותר.

האקס יכול ללכת להזדיין. אני מאושרת כפי שאני.

אגב! ירדתי קילו! אפילו שאני אוכלת! הידד לחדר הכושר :]

נ.ב  נוסף

מישהו נתן לי פרו, אין לי מושג מי זה אבל תודה