וואוו כבר סוף השנה נשארו עוד 3 ימים עד החופש הגדול....
היא רק התחילה כבר היא נגמרת...
אני שמחה מצד אחד אבל מהצד השני זה דיי מבאס...
אני שמחה כי
אין יותר את המיגרנות בין שיעור ספרות לשיעור מורשת
אין יותר את החפירות של צביה על כמה היא לא רוצה ללמד אותנו יותר
אין יותר את כל השיעורים המשעממים בשל"ח ותנ"ך
אין יותר מבחנים\עבודות\בחנים וכל מה שקשור לציונים...
אבל מצד שני
אין יותר את הפגישות עם החברים במסדרון כשאתה יוצא לשירותים באמצע השיעור
אין יותר את השירה בציבור עם השכבה [שכונה] שלנו
אין יותר טיולים שנתיים ומעצבנים אבל כיפים
אין יותר שיעורים חופשיים כל השנה במדעים
אין יותר את שיחות הנפש בהפסקות עם החברות הטובות
הכל נגמר עד ה-1 בספטמבר....
ובכל זאת רציתי להגיד תודה לכמה אנשים שהשפיעו עליי בשנה הזאת וגם סתם אנשים שאני אוהבת
שירה, עמליה, ליאור, עדי א., ענבל, שרון, רוני ל., דנה ש.מ., יעל, שני, מיתר, יובל, דור, גיל, רוני ר., לי ר., שיר, אלכס, הילית, יוני,ברק,דנה גור, הלל, נעמי, נעמי ועוד כמה שבטח כרגע שכחתי אז אני מצטערת אבל אני בכל זאת אוהבת אתכם!
אז תודה לכם על הכל השנה שהקשבתם שלימדתם שתמכתם שנתתם להעתיק שיעורים וגם במבחנים :P
וגם סתם שידעתם להיות שם בשבילי כשהייתי צריכה אז תודה!
אז פה אני גומרת את הפוסט החפרני הזה
נתראה בפוסט הבא :]
לאביו אווללל סוו מאצ'
מליון בוסות!
חנצ'.