אני השארתי מילים שידברו במקומי.

עבר חודש מאז.

חודש שלם שלא דיברנו ופתאום ה תחיל לצוץ לי געגוע לימים ההם.

שלא תהיה פה אי הבנה אין לי שום חרטה על הצעד שעשיתי אני שלמה אתו לחלוטין.

לנתק את הקשר הייתה ההחלטה הנכונה אחרי צעד שפל שכזה מצידו.

אבל נותרו צלקות...

ולפעמים אני מתגעגעת אליו קצת...

כשהחדש שלי( כן יש מישהו חדש כי כמו שלמדתי בחיים האלה צריך להמשיך הלאה ...)אומר לי

שאני לא נפתחת ולא מסוגלת לבטא רגשות זה מצחיק ומעציב אותי בו זמנית....

כי אני יודעת שלפני כן זה לא היה ככה...

שלו כל הזמן אמרתי כמה אני מתעגעת אליו וכמה הואחשוב לי....

אז כן.. אני מפחדת להפתח שוב...

מפחדת להפגע שוב.