זיווגים

המומחים החדשים ,שצצו לאחרונה, שמתמחים בכתיבה שיווקית באינטרנט, מסבירים שכיום אנשים קוראים באינטרנט אחרת . הם מרפרפים . הם קוראים בעיקר כותרות . אם רוצים להעביר להם מסר צריך לתמצת ולהדגיש להם אותו. אם הם נכנסים לפורום הם אף פעם לא יקראו שירשורים (פתילים) של נושאים קודמים .אם הם קוראים בבלוג הם לעולם לא יקראו פוסטים קודמים . זה נורא עצוב בעיני כי אני לא כזו ואני כל כך נהנית מזה וכל כך חבל לי שכמעט כולם מפסידים את מה שאני כל כך נהנית ממנו . הנה לדוגמה בלוג  http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=58914 שכשניתקלתי בו קראתי אותו מהתחלה וכל כך נהנתי . 

אפילו  שרית המלכה http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=583378סבורה שאין מצב שקוראים יעיינו במה שנכתב בעבר , ואני דווקא חושבת שהגיע הזמן לעצור קצת מהריצה המטורפת הזו ,שמזכירה לי את הזיפזופים בטלבזיה של כמעט כל מי שצפיתי בה בנוכחותו (עד שהם אלו שגרמו לי להוציא אותה מהבית) . זה נראה לי כמו נסיון חסר סיכוי לראות , לשמוע ולקרא את כל מה שצולם , הוקלט ונכתב ברגע מסויים.  אנחנו חיים בעידן בו מתפרסם הרבה יותר ממה שיש לנו סיכוי לראות , לשמוע , או לקרא . אז למה לא להתמקד כשמשהו מושך את תשומת ליבנו במקום לתזז באופן מתסכל ?

בכל פעם שאני מסיימת לכתוב פוסט אני חוזרת לדף הראשי של ישראבלוג ורואה את הבלוג שלי ברשימת הבלוגים שעודכנו לאחרונה . שתי דקות מאוחר יותר אני כבר לא נמצאת שם כי בכל דקה מתעדכנים ונפתחים עשרות בלוגים.

מה שאני בעצם מנסה להגיד זה : הכינו לכם כוס קפה ושבו בנחת לקרא ותרגישו חופשי להגיב גם על פוסטים קודמים  ואני מבטיחה להתייחס . זה בעצם אפילו מאד חשוב לי כי אם לא תקראו מהתחלה תפספסו את הפואנטה של הבלוג שאין לי כוונה לחזור עליה שוב ושוב .