לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פצעים ונשיקות


"ידעתי שאסתכל פעם על כל הרגעים שבכיתי ואצחק, אבל לא ידעתי שאסתכל על כל הרגעים שצחקתי ואבכה" -הבלוג שלי. כי כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה.
Avatarכינוי: 

בת: 32

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

בא לי לבכות. וזה הכל הPMS, אז אל תגיבו כי אני סתם פורקת עצבים בלי סדר.


אם אני כל כך מגעילה, למה את בכלל חברה שלי?

אני חתיכת בנאדם מעצבן, מעצבן מעצבן.

אפילו זה שאני מתלוננת ואומרת את זה מעצבן. עוד יותר.

דווקא.

אני לא החלטית, אני מדברת כמו ילדה בכיתה ג', אני צוחקת על שטויות ויש לי חוש הומור דפוק, אני נראית כמו תחת ודוחה להתסכל עלי, שלא לדבר על לעמוד לידי, קרוב אלי. אני לא מושכת בשיט. אני כלבה וחברה מזעזעת מאחורי הגב של אנשים לפעמים, אני דרמה קווין שזה מטורף ועושה סצנות מכל דבר, אני חיה בסרטים,

אני מעצבנת לך תחיים. אני מעצבנת לי תחיים.

שום דבר לא הולך נכון.

והכי גרוע? שבנוסף לכל זה,

יש לי ביטחון עצמי השואף לאפס.

אני דורשת צומי נון-סטופ, וכשלא מקבלת אני מתחרפנת ונעלבת. והאנשים שכן מודעים למצב הביטחון העצמי שלי- או שהם ממש מתקשים לרדת עלי כי הם מפחדים שאני אלך להתאבד או משו, או שהם דורכים על זה בכוונה.

אני נדושה בטירוף וממש חופרת. אבל ממש חופרת.

 

למה את מדברת איתי? למה את גוררת אותי כמו איזה חתיכת זבל בחיים שלך,

כמו מסטיק שנדבק לנעל?

אני אבין אם תלכי ותנתקי איתי קשר. זה רק מגיע לי.

יש אנשים שכבר עשו את זה. היא הבינה שאני דפוקה. וההיא הבינה שאני חסרת ערכים. וההוא הבין שאני משעממת.

 

אני לא אמורה לחיות בכלל.

 

ואני כל כך רוצה לשבת ולבכות על זה, ושיחזיקו לי את היד וישקרו לי על כמה שאני מדהימה ולא מעריכה את עצמי,

וכמה שאני ממררת לעצמי את החיים ומרעילה את המחשבות שלי וכל זה,

אני רוצה שישקרו ויחמיאו לי רק כדי שאפסיק לבכות, אני רוצה לגרום לאנשים לבכות שוב בגללי.

אבל אין למי לרוץ.

הרסתי לעצמי את מערכות היחסים היחידות שהיו קרובות לזה.

או ששכחתי מאנשים, נטשתי אותם, או שנצמדתי כמו עלוקה, כמו קרציה לוריד.

ואז אני שוב שואלת, אז למה את לא פשוט מנערת אותי מעליך?

אני יודעת.

זה רק גורם לאנשים לשנוא אותי יותר.

איך אפשר לאהוב מישהו בלי ביטחון עצמי? זה כל כך מטריף.  לשבת כל היום ולנחם אותו וללטף לו את האגו, זה דוחה. זה משעמם ונמאס מאוד בקלות,

ואז בכלל מנתקים קשר.

אבל אני בטח אקבל מחר או משהו כזה, אז אפשר להאשים את זה כביכול על המצב ההורמונאלי והPMS ,ובינתיים אני שומרת לעצמי את הזכות להתנהג כמו חולרע בכיינית כמה שאני רוצה.

אז הנה לכם.

אני מזעזעת ופייס איט.

 

ואני אוהבת אותך. מה קרה פה?


אל תגיבו.

זה יעבור עד מחר בבוקר.

נכתב על ידי , 30/11/2008 20:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




35,148
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיָאוּ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיָאוּ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)