פצעים ונשיקות

כתבתי את הפוסט הזה הרבה יותר מפורט, ואז הוא נמחק. שיזדיין האינטרנט שלי.

ואז אני עולה על האוטובוס, וממשיכה בחיים שלי. את בשלך.

רק שבחיים שלך, אני לא יוצאת החוצה.

אני עולה על האוטובוס, ויודעת שגם את, אבל את תמשיכי לחשוב עלי, לשחזר כל מילה שאמרנו, להתפנק על הרגעים ולמתוח את הזיכרון כל עוד הוא טרי, כל עוד אפשר. להצטער שלא אמרת ככה וככה, וכל זה.

אני אגיע הביתה, ואתלבט אם להתחבר לאינטרנט או אולי לראות טלווזיה.

בסופו של דבר, אני אבחר בטלוויזיה, בידיעה שאת תשבי מול המחשב, מצפה לסימן ואות של חיים ממני, מתאכזבת.

אני אדבר עם חברים שלי, אמשיך בחיי, ומידי פעם אתקשר כשישעמם. ואת... את תשבי עם חברים שלך, מבט מזוגג מעט, חושבת רחוק, וכשאתקשר את תמתיקי חיוך לצג ותעני באושר. היי.

אני שלובה בחיים שלך, אם תרצי ואם לא.

אני המרכז, למרות שבעצם אני בכלל רחוקה מהכל.

כל דבר קטן יזכיר לך אותי, כל פרט, כל מילה שמישהו יגיד.

ואני? לי יש חיים מעבר אליך. את חברה רגילה שלי, כמו כולן. ואת... אובססיבית?

אני אלך לישון בלב נקי, חושבת רק על המבחן שמחר, בידיעה שאת תחלמי עלי כמו שחלמת אתמול ושלשום, בידיעה שתתעוררי לעוד יום מלא בי.

את תחשבי עלי, תיזכרי בי, תהגי בי, תתגעגעי אלי, תאהבי אותי.

ואני?

י"א בהרי אילת.

היה כיף, היה מעניין, היה מוזר.

אני לא אוהבת את אילת. הדבר היחיד שאויל כיף שם זו הטיילת ואולי המלונות. וקצת הים.

המסלולים היו נחמדים בתכלס, למרות שביום השלישי נעלי האולסטאר השפיעו לי כל כך חזק על הרגליים עד שכמעט בכיתי. אז התלוננתי כל הדרך ועצרתי פעם ב2 מטר, אבל הנוף מהפסגה היה כל כך מדהים ששכחתי מכל הכאבים. זה היה פשוט לראות חצי עולם מנקודה אחת.

הקטע עם הנוף באילת זה שהוא פשוט אותו הדבר. הוא מדהים והכל, אבל זה מסוג הנוף שיגרום לי לחשוב "נו טוב, אז בפעם הראשונה בחיים אני אקח את המסלול הקצר יותר והקל ולא את הארוך".

ובאמת לקחתי אותו, הלכתי עם ה"מטיבות לסת" ולא המטיבות לכת, והרגשתי נפלא עם זה.

והמלון היה גן עדן, לאור העובדה שכל מה שהאוויר בעיר הזאת צעק לי היה "תכנסי חזהר למקלחת!!!!" ולינת השטח הייתה מדהימה, והאוכל בסדר...

אבל הם לא הפסיקו לשחק "הוא סבבה והכל, אבל.."! השתגעתי!!!!!!!!

אה, והייתה גם חנות נרגילות ב55 ש"ח, אבל לא היה לי מספיק כסף ולא נראה לי לשאול ממישהי כסף ואז להסתובב עם נרגילה בשקית. וחוצמיזה אני מנסה להפסיק לעשן והכל... אז מילא.

וגולת הכותרת? עשיתי בטיילת קעקוע חינה בין הכתף לחזה, ואיכשהו- מוכשרת שכמוני- הצלחתי לישון עליו. אז עכשיו יש לי מעין מיני קעקוע מתחת ללסת. ייאי.

קיצר, התגעגעתי בטירוף והיה נחמד,

ואבא של מאיה עשה לי טוב על הנשמה,

ו...