פצעים ונשיקות

עשינו פיקניק. במעיין! וצווחנו בקולי קולות כרגיל, וקראנו המון.. [טוב, אז קצת, בסדר!],

וישנו די הרבה [כוסאמא של התרנגולות שלי ><].

ואכלנו המון.

והסושי האלוהי על רצפת האמריקאים... אורגזמה בכל נגיסה, אני מוכנה להישבע, וואו.

אור נדלק.

"היי עדי!" , "היי אבא!"

נשיקה. חיבוק.

בעוד אני מתחילה לגרור את עצמי בעייפות לכיוון החדר, אבא שלי נעצר בחשדנות, קורא לי לחזור.

מתקרב ומרחרח את שערי בתמיהה.

"עישנת?"

"איכס, לא!!! פשוט חזרתי מהעיר".

"יש לך ריח של סיגריות מהשיער...כאילו מישהו ממש עישן עליך."

"אה, פגשתי את אנאל בלונדר, וישבנו לדבר קצת."

"באמת? מה היא עושה?"

"מעשנת עלי, מסתבר. "

"לילה טוב!"

יש לי טיוטה שמשוועת להיכתב, ואני פשוט לא מוצאת את הזמן והמוזה לסיים אותה,

ארג.

מישהו רוצה לעשות את זה בשבילי?