כמה דברים מעניינים מהלילה האחרון:
- עגיל בלשון זה קצת יותר מסובך ממה שחשבתי. בפעם הבאה אני פשוט אחליף חזרה לעיגולים הקטנים מהכסף ואז יהיה יותר נורמאלי.
- יש לי צמידי גאווה מגניבים, ואני בדרך לעשות אחד ענקי ומסובך ומדהים בלה בלה.
- לנסות להוציא כוס מתוך כוס שכבר יש בה קולה זה לא קל ולא חכם.
- פיצה עם תירס זה כן טעים
- טבק בטעם ממתקים לא טעים. בכלל לא.
- וגם לא ג'לי עם אלכוהול!!!!
- אני שונאת אנשים שחופרים על הצבא כי הם שרופים מידי, ומתלהמים על כל שטות. וגם את צמד המילים "שבירת כוס".
- המאוורר בחדר של אחות של מור מנגן ממש נחמד...
- לישון בחזיה זה נוח.
- מיאו. :)
זהו? חח היה כיף... ומוזר מאוד.
ומעייף.
עריכה:
...ויותר לא תפילי אותי, את שומעת?
מהיום אני חזקה.
חזקה לבד, ולא זקוקה לך.
לבד, את שומעת?
חזקה. אני מסוגלת. רק אני.
יותר לא אכאב אותך, הבנת?
כשתעלי בזיכרוני ליבי לא ייצבט במדקרת כאב.
אני לעצמי, בלעדיך. לא תלויה בך.
לא תלויה. אני ואני ואני.
אכאב. לא.
אני חייבת את זה לעצמך,
ובעיקר לעצמי.
בודדה. חזקה. נטולת כאב.
נטולת רגש.
כל דבר, כל דבר, כל דבר, סקס סמים ורוקנרול,
אבל לא את.
היית סם חזק יותר מכל דבר שהכרתי.
לכי לך כמות שבאת, מסתחררת ונפרמת מחיי
באותה הצורה בה נרקמת לתוכם.
את חופשיה עכשיו, נטולת דאגות ובעיות ואני,
חופשיה כמו ציפור לעשות ככל העולה על רוחך.
לא תצטרכי לדאוג לי יותר...
לא אהיה שם.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
אותך,
אוהבת,
אני.
החוצה, את שומעת?
לא תפילי. לא תכאיבי. לא תזרמי בעורקיי.
לא אפול. לא אכאב. לא אפצע בגללך שוב.
אני כבר לא אוהבת.
תהני לך.
[דחף כתיבה מהול במוזה משונה, סליחה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
