לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פצעים ונשיקות


"ידעתי שאסתכל פעם על כל הרגעים שבכיתי ואצחק, אבל לא ידעתי שאסתכל על כל הרגעים שצחקתי ואבכה" -הבלוג שלי. כי כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה.
Avatarכינוי: 

בת: 32

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

פוסט ממש מוזר שמגבש לי את המחשבות תוך כדי כתיבה...


אני קצת מתפרקת,

וקצת צריכה לחזור לשליטה.

 

אני נותנת לרגשות לא-לי להשתלט עלי, בוכה בגלל דברים מטומטמים, לא הגיוניים וחסרי פשר.

במקום לדבר עם מי שאני צריכה על מה שאני צריכה אני יושבת לבד בבית עם המחשבות שלי ונחנקת קצת לבד.

 

אני רוצה לחזור לשליטה ומהר, לדעת שהכל בסדר והכל יהיה בסדר, וגם אם לא- אני עדיין שפויה.

במקום זה כל אירועי השבוע האחרון פשוט פירקו אותי והפשיטו אותי מכל המחסומים הרגשיים המעורערים שהצלחתי לבנות לי. ולא, הם לא פירקו אותי לטובה.

אני רוצה לדבר על זה, משוועת- ולא יכולה. לא כי אין לי מה להגיד, אלא מהסיבה הפשוטה שאני לא מצליחה ליצור את הקשר בשביל קומץ המילים האלה.

וחוץ מזה... ברור לי שכשאתחיל לדבר אני אבין כמה ילדותית ומטומטמת אני נשמעת, וכמה טיפשה. כמה חיה בסרט. ודפוקה.

החיבוק ההוא העביר כמעט הכל. הוא היה הכי אמיתי שאפשר ובמקום הנכון.

אבל מיד אחריו הכל התנפץ וחזר לקדמותו, ואני- משתגעת.

 

אני מקווה שכשאחזור הביתה היום בערב יהיה לי הכח למחוק את הפוסט [והאומץ, אני לא נוטה למחוק פוסטים אף פעם],

ואני מקווה שתהיה לי סיבה והסתכל עליו ולהיקרע מצחוק.

[לא שאין לי סיבה עכשיו, אבל עכשיו זה בעיקר כי אני פאתטית ומשעשעת את עצמי. אולי אח"כ זה סתם יהיה ממצברוח טוב.]

בינתיים רק הורדתי את זה מהלב ואני ממש לא מצפה לתגובות או טלפונים או השד יודע מה.

אני רק רוצהלתקן את הדברים.

היי, הנה. חזרתי לשליטה.

אני יודעת שאני מסוגלת לתקן את הכל בכמה שיחות פשוטות, ואז לחזור ולטפל במצב העניינים כמו שצריך.

 

איזה כיף זה לכתוב פוסט ותוך כדי כתיבה לשנות את נקודת המוצא ולהבין איפה אני באמת עומדת, נכון?

אני מתה על זה שכתיבה מוציאה ממני כל כך הרבה, כמעט בלי מאמץ. אני צריכה להתכתב בטיפול הפסיכולוגי שלי במקום לדבר, זה יניב ממני כל כך הרבה.

מה גם שאני כותבת בצורה יחסית אסוציאטיבית וזה בדיוק החלק שנדרש ממני בטיפול שאני לא מצליחה למלא.

וואו, אני צריכה טיפול.

אני לא מאמינה שבדיוק בשבוע שהפסיכו עזב אותי לנפשי [פשוטו כמשמעו] אני מתחילה להתחרפן.

איזה עיתוי גרוע לערער את הקהילה שלנו... >< חחח

 

טוב. חפרתי.

אני בעצם מתכתבת עם עצמי עכשיו, זה די משעשע.

מה שעוד יותר משעשע זה לחשוב שיהיו פה אנשים שקוריאם בזה הרגע את השורות האלה ומתחיל להימאס להם, או שאני מצחיקה אותם כי אני פוסטמה :)

[לא ידעתי שכלכך התגעגעתי לכתוב! ]

 

נו, די?

אני ממלאת כבר עמוד שלם עוד מעט.

שקט.

ששש.

ביי :)

נכתב על ידי , 5/8/2009 13:00  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ארנב ירוק. ב-6/8/2009 21:51




35,148
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיָאוּ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיָאוּ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)