בשלב מסויים חשבנו אשכרה להשאיר את הבצפר מבולגן ומטונף, ופשוט להגיד שהפכנו אותו...
חחח...
אוקיי, אז יצא בסדר- כל הבצפא אהב את זה אז כנראה שאני הייתי מאוכזבת מהתוצאות קלות רק בגלל העייפות.
עבדנו מצהרי יום ראשון [חלק התחילו ממש בבוקר, אני התחלתי ב3] עד 7 בבוקר בערך של יום שני.
הרגליים שלי מעולם לא כאבו כל כך, אפילו לא כשעבדתי בגן חיות, והעייפות כמעט גמרה אותי,
אבל היו כמה פרטים שהיו שווים את זה... למשל המגלשה שהתקנו על המדרגות מהלוח-לשעבר של כיתות ט', שעכשיו מאפשר לכל פלכיסטית מזדמנת להתגלצ' במורד המדרגות תוך כדי מחיקה אינטנסיבית של הלוח [סתם, הוא כבר נקי] במקום לרדת במדרגות [ובמקרה שלי זה עוזר, כי זה במקום העקבים ההו-כה-לא-נוחים שלי].
עקבים?
אה, כן, אחרי כל זה עוד הייתי צריכה להסתובב כמה שעות טובות לבושה כמו דיילת [עם עקבים גבוהים ורצחניים להפליא לעומת כמה שהם נראים תמימים] במיטב הופעתי המאופרת והמסוגננת, לשאול בנות אם הן ארזו לבד ואם לא ביקשו מהן להעביר חבילות, אם יש להן חפצים חדים בתיק ואם הן מעוניינות בבוטנים.
מטריד משהו.
בקיצור, המגלשה, והכיסא של "תיכף אשוב- רחל"צ" באנטקרטיקה ליד האיגלו [שאגב גם הוא מאאאאמם],
הודו שיצאה מגניבה, הפאב האירי בדאבלין שיצא מדהים...
קיצר יצא ממש טוב בסה"כ.
ואני עייפה ומחר כנראה יש לי טסט,
וזין על כל אלה שאמרו לי לא לדבר על זה.
קיצר, אני מחכה לטלפון קצר ואז הולכת לישון שוב!! [כן, כן, חזרתי, התקלחתי והופ למיטה של 6 שעות- יכל להיות יותר אבל הפלא' של אחותי העיר אותי].
ליל"ט!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
