פצעים ונשיקות

דפוק לי כל המצב הזה.

תמונת מצב: אני מול המחשב, עצבנית על מור והחברימות שלה שעשו לי שטויות בטלפון אבל מצד שני בוער לי ממש לדבר איתה כי הנושא דחוף מאוד, חצי לחוצה מהמור השניה שהתקשרה ועכשיו אני צריכה להתעסק איתה,

מנהלת שיחה כואבת אחת במסן עם נגע, בשיחת מסן השניה מדברת עם ומקשיבה למאיו ומנסה לייעץ תוך כדי, ובשיחה השלישית נאלצת להשקיט לבינתיים את ההוא מהתגובות, כדי להצליח להוציא שתי מילים מהפה בכל שיחה.

מה לעזאזל עושים עכשיו?

יש לי מתכונת בתנ"ך בשישי וה המקצוע שהכי קשה לי כרגע ספציפית, ואני צריכה להתכונן אליה כל מחר כי היום התעצלתי תחת,

אבל מסתבר שאני יוצאת היום ואפילו חייבת לעשות את זה מכל מיני סיבות טכניות כאלה ואחרות.

בא לי לקבור את עצמי עמוק באיזה חור, לישון חודש ולקום אחרי כל הבגרויות והלחץ האלה לדף חדש, טרום גיוסי כזה.

אגב, יש מצב שרננה מסדרת לי עבודה ללפני הגיוס בגן חיות, הוריי..