פצעים ונשיקות

אף פעם לא נטיתי לנטור טינה לאחותי הקטנה.

תמיד הרגשתי שלמרות כל נקודות הדימיון בינינו שתינו שונות וטובות בדברים אחרים, וגם אם יש דברים שחופפים- מפאת פער הגילאים, הניסיון ואולי אפילו הכישורים המולדים הרבה פעמים עליתי עליה.. וגם אם לא- זה לא הפריע לי. ידעתי שאלו הקלפים שהחיים חילקו לנו ואני עדיין אוהבת אותה למרות הכל. גם אם היא מוצלחת ממני בתחומים מסויימים, שמחתי בשבילה שיהיה לה פחות קשה.

גם עכשיו אני עדיין אוהבת אותה, הכי בעולם,

אבל היום פתאום גיליתי שהקנאה שפעם הייתה זעירה למדי ומכורבלת בצד- הקנאה הזו גדלה לפתע והיא מתכערת יותר ויותר.

היום הוא יום ההולדת שלה.

היה לה יום מושלם. היא בת 15, החיים פורחים, היא בדיוק הוציאה רישיון עבודה ומצאה לעצמה בקלות עבודה שנותנת לה 20 ש"ח לשעה, היא בדיוק קיבלה פלאפון מהמם במתנה מההורים והמשפ' ויש לה הופעה עכשיו. בקיצור הילדה מאושרת.

בנוסף על היום הנוכחי, באופן כללי הילדה יפהפייה- עיניים ענקיות ירוקות עם ריסים עבותים, עור חלק, שיזוף אחיד, שיער תקין לכל הדעות וחלק, גבוהה יחסית ורזה מאוד אבל עם גוף של כוסית. אין תלונות.

לי יש.

ישבתי והתמרמרתי לי היום על כמה שהחיים בזבל. עשיתי את זה בקטן במוח שלי, באמצע חגיגת יום ההולדת שלה. אחות מגעילה שכמותי.

סיימתי י"ב ואני מוציאה כסף בכמויות אבל אין לי עבודה, ביזבזתי היום כמה שעות בחיפוש עבודה ולא מצאתי [וגם כשאני אמצא היא מן הסתם תהיה בשכר מינימום שזה 18 ומשו לשעה בשבילי],

הפלאפון שלי הוא מאותו הסוג כמו שלה [וגם יפה יותר] אבל מצד שני הדגם שלו טיפה פחות טוב, מה שאומר שאין לי וויפי או עט וכאלה. כלורמ אין לי אינטרנט, מבחינתי, כי בניגוד אליה- אם אני ארצה לגלוש בו זה יגמור לי את כל המשכורת הצבאית. אה כן, כבר הזכרתי שהפלאפון שלי עלה בערך כפול משלה ואני מממנת אותו בעצמי? לא המשפ'?

ומעבר להשוואות הקטנוניות האלו,

אני שמנה ונמוכה ממנה, מכוערת ממנה, הגיוס שלי קרוב מידי והוא לתפקיד שאני מתעבת ולא רוצים להעסיק אותי בגלל זה אבל גם אין לי זמן לפסיכומטרי עד אז מן הסתם, חיי החברה שלי מוזרים ואני נמצאת במערכת יחסים הכי דפוקה בעולם עם ידידה שלי, כשאני הייתי בגיל של אחותי הייתי ילדה קטנה ודפוקה שכל עולם היווה בעיה אחת גדולה על הראש שלה, עם אמא חולת סרטן בנוסף על כל הבעיות הרגילות של תחילת גיל ההתבגרות... אלו שלה אין. היא גם סטרייטית, לגמרי. לפחות בינתיים.

ובקיצור... טוב נו, התמרמרתי לי ובגדול.

עכשיו כשאני מוציאה את זה כמו שרציתי קודם, גם הצלחתי למצוא את נקודת האור שקיוויתי שאמצא קודם.

אני מרגישה קצת מגוחכת לכתוב את כל זה, כי תכלס החיים שלי ממש לא כאלה דפוקים כמו שאני מוציאה אותם וגם אם שלה קלים ונוחים יותר... טוב נו, אני לא יכולה להגיד שלא מעניין לי בחיים, וגם אם היה קשה עכשיו יחסית טוב לי ואני שמחה.

הקשר שלי אולי יתפתח לקשר של ממש וגם אם לא זה לא יהיה אסון ואני מקווה שאדע להחזיק את עצמי,

הגיוס שלי עוד יכול להשתפר אם רק אצליח להשיג את התפקיד שאני רוצה, יש לי למרות הכל פלאפון שאני אוהבת, אני עוד אשיג עבודה ואפצח בדיאטה שוב,

ויש לי "צרות של עשירים", באופן כללי.

והיום בערב אני אצא עם חברים לכבוד היומולדת של מיתוש ואטביע את יגוני בהמון אלכוהול, שזה לא מאוד נורא. :)

הלוואי שיהיה טוב.

האמת שכבר טוב, רק שאני לסבה קטנה וממורמרת מכדי לתפוס את התמונה הגדולה. :)