שאלה כל כך פשוטה שאני כל כך לא מסוגלת לגרום לעצמי ללחוץ על הכפתור ולשלוח אותה.
אני לא מבינה למה, למה, למה.
טוב, בעצם אני מבינה יפה מאוד למה, אני מבינה שככה כי זה הרי מה שחייב לקרות לי, ואם מישהו שם למעלה הצליח לשטות בי מספיק עד שהוביל אותי למצב בו אני כבר מספיק בטוחה בעצמי ומרשה לעצמי להרגיש טוב ובאמת- למה לו לא לדפוק אותי שוב? הרי כל האירוניה והשעשוע הם בלהפיל אותי בדיוק כשסיימתי לדפוק את המסמר האחרון במבצר שהקמתי לי בפסגה.
אבל מה לעזאזל?
באמת מה הפעם?
הלחצתי אותה יותר מידי? זה העניין? הייתי דביקית מידי? רגישה? נתתי יותר מידי?
מה עשיתי עכשיו?!
והאם אני סתם לוקחת מצב קטן ומנפחת לפרופורציות בלתי נסבלות כי, כפי שאני ומאיו סיכמנו כבר מזמן, אף לא אחת מאיתנו מסוגלת שהחיים שלה יסתדרו ויהיו מושלמים.. הו לא, פולניות שכמונו תמיד צריכות משהו להתלונן עליו, גם אם זה כרוך בלהפוך עכבר לפיל.
אבל לא, אני לא מדמיינת את זה, כי היא לא ענתה לסמס שלי במשך יום וחצי ואמרה שלא ידעה מה לענות רק כשהעלתי את זה בשיחה, והיא מרוחקת וקרירה ומחליפה נושאים ומעדיפה לצאת עם נטע הערב מאשר איתי.
על הזין שלי, נשבר לי מקטעים כאלה. באמת שזה לא מגיע לי, ועד שדברים הסתדרו אני לא הולכת לתת לה לחרבן את זה. אני עובדת על הקשר הזה כבר שנה והוא הולך להצליח ויהי מה, ואם לא אני אהרוג אותה.
אני שונאת אותך.
הרגע פתחתי את המסן וגיליתי ערימה של הודעות.
אני רוצה לענות להן, וכמה אירוני, לא יודעת מה.
היא כתבה ש"את יודעת, כל פעם שאני מדברת איתך (או מדברת לעצמי בחלון מסנג'ר שלך) זה נגמר בזה שאני מרגישה זוועה. ואני ממשיכה לעשות את זה. למה אני ממשיכה לעשות את זה קיבינימאט?"
אני לא יודעת.
אני לא יודעת למה אנחנו ממשיכים לעשות דברים שמכאיבים לנו, אני לא יודעת למה את ואני ממשיכות לשלוח הודעות לאנשים שכואב לנו לחשוב עליהם תוך כדי כתיבה, אני לא יודעת למה בכלל צריך להרגיש זוועה, אני לא יודעת למה לעזאזל דווקא כשהתחלתי לצאת איתך וכשחשבתי שהכל ילך מושלם היא הגיעה ובילבלה אותי שוב ודיברה איתי יותר משהצלחתי לדבר איתך, ולמה פור גאד סייקס עכשיו כשאני איתה את חוזרת ומדברת איתי יותר ממנה. אני לא יודעת למה הדברים האלה חייבים לקרות ואני לא יודעת למה אני מספרת לך את זה, כי ברור לי שאת מרגישה אפילו יותר רע אם את קוראת את זה עכשיו, למרות שאולי לא חשבת שתוכלי. אני מצטערת שוב.
אני שונאת את הסיטואציה הזאת ואת הסיטואציות האלו בכלל, אני שונאת להרגיש ככה ושונאת לדעת שאני מרגישה ככה ואז לחפור על זה בבלוג כמו ילדה מתבכיינת, אני שונאת לחפור על זה שאני חופרת כשבעצם כבר בנקודה הזאת אני יכולה לסיים את הפוסט וללכת לעשות משהו מועיל לשם שינוי, או אפילו משהו לא מועיל כמו לראות עוד פרק של פרנדס ולמרוח עוד שכבה של לק על הציפורניים.
אני לא אוהבת להרגיש שאני מפרקת רגשות בזעם וכאב על הבלוג הזה וכמו שהפסיכולוג אמר רק נוברת ומחטטת בכאב שלי ומעצימה אותו בכך.
אני לא אוהבת לכתוב את השורות האלו, בכלל בכלל לא.
הנה מגיעה הנקודה בפוסט בה אני מזכירה לעצמי שהחיים שלי בכל זאת יפים, שהרגע אלינור שלחה לי הצעת עבודה מפתה שהגיעה בעיתוי הכי מתאים לי בפייסבוק, שכל היום עשיתי מניקורים וטיפולי ספא מפגרים עם בוץ מיממלח וכל הגוף שלי מלוטש עכשיו, שסיימתי את הספר שלי ואני יכולה להתחיל את השניים הבאים ושדחו לי את הגיוס תודה-לאל ככה שאני יכולה לעבוד ולטוס והכל,
וזאת רק בת מחורבנת לעזאזל, רק בת שמילאה לי את הראש בחיוכים ואת הבטן בפרפרים לכמה ימים ואני יכולה לעקור אותה משם אם ארצה.
אני הרי ילדה חזקה וגדולה שעוד יומיים מסיימת את מועד הב' האחרון שלה וכבר בעצם סיימה י"ב,
החיים שלי בגיל שאמור להיות הכי יפה וכנראה שטוב לי.
אז דיי להתלונן, שוב.
אני שונאת אותך ואני לא אתן לך להכאיב לי שוב, את שומעת?
וכן, אני יודעת שאני יוצאת איתך. אני מקווה בשבילך שמחר תתקשרי פעם או פעמיים ותנסי להישמע כאילו הכל נורמאלי ושבאמת תצאי בשבילי לאפטר בשני או שלישי ויהיה לנו דייט שיחזיר את הכל להיות נורמאלי, לא מבוהל והססני,
אני מקווה בשבילך שתצליחי לגרום להרגשה הזאת שלי להיעלם.
אני מקווה שאני אצליח לגרום לה להיעלם. אני מקווה שזה רק המחזור ושכשהוא יגמר אני אדע בדיוק איך לטפל בהכל.
אין לי מושג איך אני אמורה להתנהג אליה וזה משגע אותי.
מושית? פלרטטנית? טיזרית? חברה טובה? מה אני עושה איתה כדי להרגיע את העניינים אבל בו זמנית לא לגרום לה לחזור למצב הביניים הזה של ידידות-קרובות-עם-סקס? איך?
בחיים לא נתקלתי במצב מסובך יותר של הורדת פרופיל.
אני יודעת שחשבתי שיהיה הרבה יותר פשוט, אבל הקשר הזה קצת גדול עלי...
מה שכן, אם התמודדתי איתו מתחילת השנה והעקשנות השתלמה, אני לא מתכוונת להרים ידיים בשום מצב. אני אמשיך ואקווה לטוב,
ואלוהים יודע איך הצלחתי להחזיר את נושא הפוסט אליה.
נראה לי שכדאי שאני אזוז לי לפייסבוק או משהו.