פצעים ונשיקות

או בכלל להיות על המחשב. יש לי מלא פוסטים בטיוטה שמתים להשתחרר ואין לי מתי לסיים אותם.

אז באופן כללי, רק לרפרש את המצב פה, הכל טוב :)

אני אוהבת את העבודה שלי למרות שעמוס בטירוף, יש לי 3 רכישות חדשות בדמות שמלות קצרצרות ויפהפיות, אני נהנית לקום בבוקר [אפילו שאני קמה ב7 וחצי], ולמרות שמור עוד צצה במחשבותי מידי פעם זה לא מפריע לי ואני זורמת ומקבלת הכל.

אני חושבת שבאמת נפלא שיש לי עבודה כזאת מדהימה, או לפחות אחת שממלאת לי את החיים בצורה בריאה והופכת את היומיום שלי לנסבל ומעניין.

באופן כללי אני מרגישה שהשתניתי קצת מאז סיום הלימודים. אני אומרת קצת כי האופי שלי לא שונה, אבל אני בכל זאת מרגישה שעבר מלאאאא זמן מאז הסיום ולו רק כי החיים במסלול כל כך... אחר.

זה לא שלא הרגשתי בוגרת קודם, אבל פתאום אני מרגישה באמת בוגרת. פתאום אני מסתכלת אחרוה וחושבת איזו ילדה קטנה הייתי בבצפר, ילדה עם חיים קטנים קטנים. עכשיו אני נערה בוגרת, עובדת, עצמאית.

זה משתקף גם בפרטים הכי קטנים, כמו למשל הטעם שלי בבגדים שהתחלף. דווקא הפרטים האלו הם שהופכים את זה למשמעותי בשבילי.

הייתי עכשיו בערב מחלקה עם הבנות מהעבודה, והן כאלה מתוקות וזה עושה לי כל כך טוב שנפלתי דווקא עליהן. אני לא בטוחה כמה הן מבינות מה זה בשבילי.

בקיצור, כבר 12 בלילה ואני קמה ליום עמוס מחר ככה שאני מקווה לעדכן בגניבה לכיוון מחר בערב,

אבל נסכם בקצרה בזה שהחיים זורמים טוב :)