פצעים ונשיקות

האחיות שלי נוסעות מחרתיים ליוון עם חברים של המשפחה... אחת מהם למדה איתי בשכבה בארבע השנים האחרונות. אבל אני לא נוסעת כי אני עובדת ><

מרד.

ועזבו את זה שאני נקרעת מעייפות בעבודה כל יום מחדש [למרות שכן, אני בתקופה טובה בלה בלה], הבעיה העיקרית היא שאין לי שמץ של גרוש על התחת וגם אם אני מתה לצאת ולפרוק לחצים אני עוצרת את עצמי עד שתגיע המשכורת.

אני לא יכולה לעשות כלום, לא שופינג ולא אוכל ולא סרטים ולא סתם יציאות ואפילו לא סתם לפנק את עצמי בשוקלד מזדיין בתחנה המרכזית בדרך הביתה בסוף היום, כי אפילו שנקל אין לי.

לא נעים לי לקחת מההורים כי אני עוד מעט אקבל משכורת ואני גם ככה משנוררת כסף על ימין ועל שמאל במשך השנה, אבל בינתיים אני פשוט תקועה ><

ואני רוצה לנוח קצת, אני רוצה לקום יום אחד בבוקר בלי לעשות כלום- פשוט להסתרח מול המחשב עם קערה של כריות, ואז מלאת אנרגיות לצאת בערב ולקרוע את העיר... ואז שוב, לקום בבוקר מאוחר כמה שרק אפשר ולעשות כלום לשארית היום. רק יומיים כאלה, זוג ימים בודד וחזרה לעבודה. רק טיפונת שקט, ממש רק טיפה, זה יותר מידי לבקש?

טוב נו, בתקופה הזאת של אוגוסט ועם שתי בוסיות שעוזבות ומותירות אותי עם כל העומס- כנראה שכן.