פצעים ונשיקות

דיאנה נכנסה בצהריים ושאלה מתי אני יורדת לאכול, סתם כדי להזמין אותי לרדת איתה אם ארצה, ב12.. היא ירדה אז כדי שדניאלה תוכל לרדת מאוחר יותר.

אני, תחמנית שכמוני, כמובן שמעתי שדניאלה תרד אחריה ולכן איפשרתי באלגנטיות לאלינור לצאת לאכול לפני. כמובן שדיאנה מתוקה להפליא וזה כל כך מחמם את הלב שהיא הציעה לי לרדת איתה- אני הרי לא מכירה אותה באמת, וחוץ מטלפונים עיסקיים בין הקבלה להזמנות לא החלפתי איתה מילה, ככה שעצם העובדה שהיא חשבה עלי מפתיעה אותי ומרגשת קצת- אבל זה לא משתווה לארוחה עם דניאלה, כשממילא אני תמיד בודקת בחדר אוכל אם היא נמצאת ומחכה ליום שבו נתנגש שם במקרה.

בקיצור, כמשתמע מהנ"ל, הצלחתי לתזמן ככה שדניאלה נכנסה והתיישבה לאכול ליידי :)

בצורה מפתיעה היא דיברה על עצמה קצת יותר משחשבתי, ואני לא ממש בטוחה מה אני חושבת פתאום.

מכירים את האנשים האלה שאתה מת להקסים אותם ולהיות שנון ומצחיק ומדהים כשאתה מדבר איתם, אבל כשאתה מגיע לרגע האמת לא יוצא לך פיפס מהפה ואתה נבוך כמו החיים?

ככה זה היה לי איתה עד עכשיו.. למשל - היא באה אתמול לנוח בחדר שלנו שתי דקות והתיישבה על פינת השולחן שלי. היא הסתכלה על התיק שבדיוק הרמתי לפני תזוזה הביתה ושאלה "אה, זה מהחנות ההיא?" או משהו כזה, בקיצור סתם שיחת חולין מפגרת, ונדמה לי שאמרתי כאלה שטויות שהדחקתי אותן טוב מידי- או זה או שבאמת לא ממש אמרתי כלום. רק משהו בסגנון של "אנערף, אחותי קנתה". זה כזה ביאס, כשלא חשבתי על עצם העובדה שלפחות דיברנו.

ואז היום ישבנו ביחד והיה קצת מצחיק וקצת מביך כי ממש לקראת סוף השיחה היא סיפרה איזו בדיחה ופתאום אחרי שצחקתי לא באמת היה לי מה להגיד, אז פחות או יותר סיימנו את זה שם. ><

היא כל כך יפה, כל כך כל כך יפה, ואולי זה מה שמסנוור אותי. אני ממש רוצה אותה אבל פתאום אני מפחדת שאולי היא לא הכי חכמה ומדהימה כמו היא נראית. וחוץ מזה אני מרגישה כונפה לידה ברמות שלא הרגשתי כבר הרבה זמן. ליד מור למשל אני כן מסוגלת להרגיש יפהפיה לפעמים, גם אם אני רוצה אותה. אבל היא פשוט יותר יפה ממני. :(

טוב נו, בקטנה. לפחות אנחנו מתקרבות לנו לאיטנו, ואחרי הכל אני רק קצת פחות מחודש פה. מי יודע? אולי עד הגיוס כבר ממש נתחבר...

אוה, ולא שזו כזו קירבה גדולה,

אבל מתן הרגע נכנסה ושאלה עם יש לי פד או טמפון. כשנתתי לה את האחרון שלי היא אמרה שהצלתי אותה. ואני יודעת את תאריך היומולדת שלה, פשוט כי זו הסיסמא למייל הישן של ההזמנות.

ממש סיום עמוק לפוסט.

נ.ב. וחוצמיזה שכחתי שאתמול אכלתי צהריים עם אייל. שאני אמורה לשנוא כי הוא חתיכת בנזונה יללן ותמיד רב עם סבטה. אבל הוא היה ממש נחמד אלי, וכשאמרתי את זה לאלינור היא צחקה- ברור שהוא נחמד, הוא הרי בכאסח עם סבטה ולא יכול להרשות לעצמו עוד אחד...