היא הייתה כל כך יפה, כל כך חושנית, כל כך... אשה.
רוקדת ומתנוענעת כמו מקצוענית, מרחפת בנעלים בעלות עקבי העשרה סנטימטרים, והשמלמלה הצמודה והחושפנית שלה חובקת כל כך טוב את פיתולי גופה, יושבת עליה בדיוק.
האיפור שנח על פניה אולי מעט חזק מידי, גוונים בהירים וחדים, אבל הוא מושלם ובעל גימור מלוטש. השיער מבריק, נוצץ ממש.
היא יפהפיה.
היא שרה, מרעידה את הבמה בעוצמתה, סוחפת את הקהל ומצחיקה אותו עד למחיאות כפיים סוערות בסופו של כל נאמבר. יש בה חן וכריזמה שאין להרבה נשים אחרות. כובשת את החדר בנוכחותה.
בנאמבר הבא עלתה על הבמה, מחופשת לגבר.
מחופשת?
היא לבשה בגדים של ערס, עם שיער קצוץ ומשקפי שמש. מתחת למסגרת הבליח הסומק הורדרד שעל לחייה, מונע מתחפושתה להיות מושלמת. גם קימורי החזה שלה בלטו בצורה חצופה מבעד למקטורן העור המצ'ואיסטי.
התבלבלתי קלות. נשענתי שם על הקיר מול הבאר, מוקסמת ומרותקת. עשן הסיגריות וניחוח האלכוהול אפפו את האווירה, אבל התעתוע נגרם כתוצאה מדבר מה עמוק יותר. המשכתי להביט בה מענטזת ומסתלסלת, תוהה.
היא הייתה כל כך יפה, כל כך חושנית, כל כך... גבר.
איך יכול להיות שהתלבשה כעצמה, ועדיין נשארה אשה?
גבר מחופש לאשה מחופשת לגבר, ואני קצת הלכתי לאיבוד.
היא הרגישה לי יותר נשית מרוב הנשים שם, יותר מסוגננת ונוצצת, עם סקס-אפיל מהפנט שנודף לקילומטרים.
זה נראה כבא לה בטבעיות כל כך, כאילו רגילה לבלות את מרבית חייה בצד השני של המגדר. הרי היא באמת אשה, עם אישיות וחיי במה משלה.. מלבד הימים בהם היא איננה ואת מקומה תופס הוא.
יותר נשית מרוב הנשים שם, ועמוק מתחת לאיפור ולחזה המזוייף - גבר..