פצעים ונשיקות

היה כיף וממש כיף שהיה, זו הייתה התרעננות מהעבודה ובאופן כללי מסלול מגניב וכושר וחוויה. [הכושר רק הוכיח לי כמה התפדלאתי מאז סיום התיכון, החיים לא התנשפתי ככה בטיולים שנתיים בעליות... אבל בקטנה].

היהודיה לא נראית כמו שחשבתי שהיא תיראה אלא דומה יות רלכל מסלול של טיול שנתי שעשיתי- רק עם טיפה יותר מפלים, אני חושבת. וירידה מפחידה ומגניבה לאללה עם סולם לתוך המים, שם איבדתי שקפקף...

הבעיה היא שהחברים של מיטב קצת עלו לי על העצבים- בסופו של דבר זה לא באמת היווה בעיה כי יצא שלא ישנו איתם או היינו איתם בכלל בערב, וגם את כל סיום המסלול עשיתי רק עם אביטל כי ההם מיהרו קדימה, אבל הם הרגיזו אותי וכשאני מתעצבנת על משהו מסתבר שאני יכולה לקטר עליו שעות.

אני לא יודעת מתי הפכתי להיות כזאת זעופה ונירגנת, אולי מכל השיטוטים הסנוביים בעיר בשלישיה תוך כדי ריכולים על כל העולם ואחותו וכמה שהוא מעצבן, אבל אם זה מוביל וגורם לכך שאני מסוגלת לבלות חצי מסלול בקיטורים אני חושבת שכדאי מאוד להתחיל להשתלט על זה ולטפל בזה.

אם מישהו מעצבן זה לא סוף העולם ומותר וכדאי לשים עליו זין.

בכל אופן היה ממש נחמד, ועכשיו יש לי חולצה חדשה מהממת[!!!!!11112 ווהו טרללה וכו' וכו'] שעלתה רק 25 ש"ח [ופה ההתלהבות האמיתית] באיזה חנות רחוב בטבריה, יש לי כפות ידיים שרוטות, חתוכות ובאופן כללי בעלות תחושה כאילו העברתי אותן על מגרדת ירקות, כל מיני סימנים כחולים ושוליים ברגליים, רצון לחזור לכושר, -הרבה- פחות כסף בארנק, תיק עם בוץ לסדר בחדר... והמון כיף. :)

היום הבוסיות באות לסושי. :) אני רק צריכה לקנות אספרגוס ואבוקדו רך יותר משיש בבית, ולסיים לגלגל...