פצעים ונשיקות

איזה כיף, איזה כיף שדווקא בשישי שלפני ה21 משהו הצליח לי. 

כי סוגרת 21 עכשיו, ומשהו בהחלט יכול להתפרק בדרך בין שלושת השבועות הקרובים. שלושה שבועות הרי כמעט פירקו אותנו, ככה היא אמרה לי בעצמה אתמול. שחשבה סיים את זה מתישהו במהלך הימים האחרונים.

אבל כשהיא רואה אותי משהו משתנה והיא כן רוצה את זה. מזכיר לי אותי ואת.. לא יודעת כבר את מי, מזכיר לי תחושות ישנות שלי מפעם.

כי התחושה מוכרת, וזה מה שמפחיד אותי - שאני מכירה את מה שהיא מרגישה כלפי הקשר שלנו, ויודעת כמה קשה להיחלץ מהתחושות האלו בסופו של דבר וכמה קלושים הסיכויים שנצלח את זה ביחד במציאות.

אני מקווה שישתפר, אבל לא נאיבית מספיק כדי להאמין שאתמול שינה הכל.

כן, היה ערב מדהים [למרות שיכל להיות טוב יותר בדיעבד- אם רק הייתי יודעת ובטוחה מראש שאני הראשונה..] אבל הוא בטוח לא שינה הכל. אולי שינה את הקשר לשבוע הקרוב, אבל יש לנו עוד שני סופ"שים [ושבועיים] שלמים להעביר בנפרד ומי יודע אם אח"כ בכלל יסתדרו לנו היציאות כחופפות אחת עם השניה, ועוד אחרי פסח והכל.

אבל היה כיף.. לפחות זה... והיא כן שינתה כמה דברים מיידית. למשל, שלחה לי הודעה בצ'אט של הפייסבוק. עשתה את זה רק פעם אחת קודם, וגם זה אולי. לא ממש זוכרת מי פתח את השיחה היחידה ההיא. יצאה מהסטטוס של ה"סינגל", למרות שעוד לא שינתה מעבר לכך. 

ישבנו בחוץ, בחתולות, בקור המקפיא של ירושלים ב1 בבוקר באמצע מרץ. ישבנו ודיברנו על סיגריה.

כמו שצפיתי מראש- לא הצלחתי לדבר על חצי מהדברים שעברו לי בראש, אבל זה היה גם [ואולי בעיקר] כי שלא כמו במונולוג שלי עם עצמי - פה גם היא דיברה, גם לה היה צד בעניין ומה להגיד, וזה ניתב את השיחה קצת אחרת ממה שתיכננתי. זורם.

מאוחר יותר חזרנו [מפאת הקור] לנאדין, ושם מאיו ודודו כבר התחליטו לסגור את הבאסטה אז הזמנו חשבון וקיבלנו ממנה טרמפ הביתה. היא הורידה אותן ואז נסעה אלי, ובמקום לעזוב נשארה לדבר וקצת להסתובב בשדה [לפני שעלינו על זה שקר ובוץ ושלוליות]. והיינו באוטו, נישארנו בו עד שש ומשהו בבוקר, 

וזה אחרי שיחות ארוכות מהסוג שאני אוהבת, מהסוג שמכירים בו, ועוד כל מיני דברים שלא ציפיתי להם.

אבל כיף שהיה, טוב שהיה, ומקווה שזה יחזיק אותנו. לפחות קצת, לפחות בינתיים. לפחות עד הפעם הבאה.

רק מה? מבאס שהיא ראתה את החדר שלי בשיפוצים. הוא במצב כלכך מביך שלא טרחתי אפילו לנסות לסדר אותו, כי לא תיכננתי להביא אליו אף אחד עד שיסיימו לסדר שם את הדלת והארונות. ואופס, דווקא היא ראתה אותו ואותי במצב כזה. משפיל משהו, אבל היי- זה לא הבריח אותה...

כנראה יש לה קיבה חזקה P=

נ.ב. מתה מפחד מה21. מתה מפחד.  כנראה שאהיה מ"כש בשלב מסויים בין הסגירות הקרובות, ויש שבוע ניווטים, ואוגמ"ר 80, ואמאלה אמאלה הכל עוד יכול להתחרבש. אולי לא כדאי לנסות להיגמל מהפאראנויות שלי,

כי בעצם השלב הכי פגיע שלי בקשר הוא אולי עכשיו. כשאני כן מתחילה לבטוח בה ולהאמין שיהיה לי טוב, ודווקא אז היא תפיל אותי. אז לא לשכוח להחזיק חזק.

ואמאלה 21.