גאגא.
אין לי כחחח לכתוב כשטוב לי! אין! שום דחף כתיבתי!
אבל אני אשכח הכל אח"כ ואם משהו ייגמר לא יהיה לי במה לחזור ולעיין ולהיזכר כמה כיף היה.
אז היה מדהים מדהים מדהים, חתיכת גלאם זה היה...
וגם חמישי לפני זה בקצה [או "המקווה", איכסה],
וכמה טוב להיות ביחד. :)
לא מסוגלתתתת לחזור עכשיו לבסיס, פשוט לא... תודה לאל שזה לא שבועיים, אני באמת חושבת שהייתי מורידה איזו אצבע מהרגל רק בשביל הגימלים. אבל געגועים, ויותר מידי אנשים יפים סוגרים.
אההההעה היה כל כך כיף... שומעת עכשיו גאגא ומחזיר אותי אחורה בטירוף! אלכוהול פועם בורידים יותר חזק מהדופק שלי, הסיגריות והשאר עף באוויר, מעיף איתו.. באסים כל כך חזקים שנשמע שהרצפה צרודה ונסדקת, כל הגוף נושם איתם. שינה היסטרית מרוחים על הספות, וכמה שזה משלים את הגלאם. מושלם. הייתי כל כך עייפה שזה היה יותר טוב משנצ בשיעורים בבצפר... אפילו לא שמעתי את המוזיקה שכבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהראש שלי...
בא לי בא לי בא לי שוב. :)
לרקוד באטרף עם האהובים, להתנשק ולהתחבק גם עם כל העולם ואחותו.. מי צריך להתגייס בכלל?!
חחח טווווף ומכאן ועד להודעה חדשה.. עברתי לאנטומיה, מאיו כנראה תבוא היום לערב סרט ופוך כי לא נותרה אנרגיה לצאת שוב. למרות שפתאום זה בעצם נשמע מפתה יותר. אבל שיהיה. צבא מחר.
לילה מושלם שיהיה לכולנו!
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
