פצעים ונשיקות

התקופה הזו לא נגמרת, לא נגמרת.

הקצינה שלי הוציאה אותי היום הביתה כי היא רואה שאני מעורערת. מעורערת. ככה אני. נפשית. כבר איזה חודש.

אולי אני רק מספרת לעצמי שזה מה שאני. אולי בעצם הכל בסדר איתי ואני סתם הוזה את זה.

אולי אני מתנהגת כרגיל, כמו כל יום בחיים.

אולי זה שאני מחפשת לישון ולהיעלם כל הזמן זה לא סימן לדיכאון, אולי זו באמת סתם עייפות. אולי אני אנמית.

אולי זה שאני בוכה לפעמים זה כי אני אני, רגשנית כהרגלי ומתחרפנת בהגזמה בתקופות של מחזור. 

אולי זה שאני חושבת שלא טוב לי זה סתם כי אני בצבא וזה מעצבן להיות בצבא. אולי זה שבא לי ים כל הזמן זה פשוט כי אני לא ממצה אותו, תמיד רק טעימה קטנה, ובפעם הבאה שאכניס את הראש ואצא ספוגת חול עם שפשפת מהמלח ושרופה בכל הגוף- אז יימאס לי ואפסיק לרצות.

אולי זה שאני עוד חושבת על האקסיות שלי זה פשוט כי אין לי עדיין אף אחד אחר שגרם לי לחשוב עליו. אולי אם הייתי עם זוהר ולא דוחה אותה מעליי הכל היה יפה יותר.

ואולי אני באמת לא בסדר, אבל אני לא רוצה להאמין בזה, כי אם כן-

איך נתתי לעצמי להיות חלשה כל כך שוב?

הרי אני יודעת לתקן את עצמי, את הקורס הזה כבר עברתי בחיים... מה קרה לי?

קראתי את ההורוסקופ שלי והופתעתי שהחיים אמורים להמשיך להתנהל כרגיל, שאף אחד בצד השני של העיתון לא יודע שמשהו גדול קורה לך. כרגיל גם כשמישהו מת. למרות שהיא לא מתה לי, וליאור הגדיר את זה הכי טוב כששמע כמה על הפנים הייתי- הוא אמר ובצדק, שזו לא אני שצריכה עכשיו להתמודד עם זה שהיא לא שם יותר. כי היא מעולם לא הייתה שם אצלי. אני בסה"כ זו שיכולה להמשיך בחיים שלה כאילו כלום, רק להיות שם יותר בשביל החברים.

אבל הם מפורקים וזה רק מוסיף לכמה שכבר קשה לי גם ככה. קשה לי שהם מפורקים, לא שהם נתמכים בי. הלוואי והייתה דרך לעשות את כולם שמחים פתאום שוב.

פתאום בא לי חבר. בן. בא לי להתאהב בבן שוב. אני לא יודעת מאיפה זה נפל עלי היום, אבל באוטובוס הביתה הרגשתי שאני רוצה חבר הכי טוב שיגרום לי גם לחמימות כזו בלב.

למרות שאני יודעת שהבאה בטח תהיה אשה שוב.

אבל אולי זה סימן לרגיעה כזו שאני צריכה.

אני עדיין נכנסת לאטרף מידי פעם. עדיין מחפשת בנות במסיבות. עדיין מפנטזת על קשר שפוי. אבל כבר לא בא לי סטוצים, וכבר לא נראה לי שאם אתנשק גם בגלאם הבא עם שלוש בנות ארגיש בסדר עם עצמי.

אולי כל מה שאני צריכהזה באמת קצת ים, ושקט נפשי.

שינוי אווירה.

ולהפסיק לחשוב עליה.

זה הכל...