כואב לי הראש, כל כך כל כך כואב לי הראש.
שתיתי איזה שתי כוסות מים [שזה יותר ממה שאני שותה בשבוע, כן?] וזה לא עובר. אולי זה החסך בשעות שינה שאין לי כח להשלים.
בא לי לצאת, דייט צהריים כזה עם ליאור או משהו. אולי מאוחר יותר, נראה..
כתבתי קטע ענק על שירן וחולון וכל מיני כאלה בדפדפת בבסיס, וברור מאליו ששכחתי את זה שם. סעמק. אצטרך להעלות את זה רק באפטר ברביעי, ובינתיים חסרים קטעים בעלילה...
אז בטעות שכבתי עם הדר שוב.
קטע כזה.
היינו במקווה, סתם יציאה שגרתית [חוץ מזה ששתינו למברוקסו -עם זאוורס!- לפני, ופה אני מציינת לעצמי לא לשתות שוב למברוסקו בחיים כי כנראה שזה המקור לכל הבחילות ההיסטריות שיש לי בלילות האחרונים כשאני שותה]. אז, סתם יציאה שגרתית, ופתאום היא שם בכניסה ואני נחנקת למראהָ בחדר העישון.
בהתחלה קצת איבדתי את הצפון, אני אפילו לא בטוחה למה התחרפנתי כל כך. אולי זה היה כי לא ראיתי אותה בקצה כבר חצי שנה או כי לא ציפיתי לראות אותה הערב או כי הפעם האחרונה בה כן ראיתי אותה הייתה באזכרה של הילה. בכל אופן, העובדות היבשות הן שבין רגע הדופק שלי זינק לשיאים שאפילו ליאורי-החובש-הטרי-והמסוקס הודה שמפתיעים.
אז הרגעתי את עצמי קצת אבל הבחילה לא עברה, וחצי ערב חשבתי שאולי זה בגללה.
וזוהר הייתה שם, וה35, והג'ינג'ית שרצתה לבוא לישון אצלי אח"כ או שאני אשן אצלה, ויותר מידי על הראש שלי.
ורק בנאדם אחד על השפתיים.
וזה קרה בטעות.
העניין הוא שלא הרגשתי מאוד שיכורה [חוץ מלאות מזעזעת בכל הגוף] ודווקא במבט לאחור הכל נראה לי מטושטש כל כך, כשמה שמצחיק זה שבדר"כ כשאני משתכרת מוודקה וכאלה אני מסובבת מאוד בזמן השיכרות וזוכרת מעולה הכל אח"כ.
לענייננו... אז אני לא בטוחה בדיוק איך זה קרה, היה קטע שדיברנו מאוד צמוד וזה פשוט היה הדבר הברור לעשות. להתנשק שוב.
ומשם הכל זרם טבעי כל כך.
מוזר איך שהכל הרגיש נורמאלי ושגרתי, כאילו לא הייתה הפרדה של יותר מ5 חודשים מאז הפעם האחרונה, כאילו לא השתנה דבר,
כשבעצם הכל השתנה.
כשבעצם כבר חמישה חודשים אנחנו עסוקות בלהתקדם הלאה. וזה לא שזה החזיר אותי אחורה, בכלל לא. זה כאילו מחק הכל. כאילו המשכנו מאיפה שעצרנו, רק בלי כל הבלאגן הרגשי שנלווה לאותה תקופה.
מוזר לשכב עם מישהו שפעם היית מאוהב בו.
ואיך ממשיכים מכאן הלאה, זו כבר שאלה אחרת. אני מניחה שכלום לא משתנה.
מצחיק שזה קרה כשאמרתי לעצמי בדיוק מה אני אומרת לה בפעם הבאה שאדבר איתה, וזה היה ההפך הגמור.
ונמאס לי לחפור על זה.
מוצ"ש כנראה סרט עם ליאור ומאיו, והיום הנוכחי כנראה יתבזבז[?]. קצת חבל לי, כי התרגלתי לעשות דברים בשישי בבוקר ופתאום הלילה הזה כאילו מחק לי את האופציה.. אולי באמת אדבר עם ליאור.
והגעתי לנקודה שאני סתם כותבת.
אז ביי בעצם.