פצעים ונשיקות

אה, ועוד קצת ששכחתי להוציא;

אני מפחדת שמישהו שם למעלה מנסה להכריח אותי להאמין באלוהים, 

כי לא דיברתי עם אליעד זהבי מסוף המשלחת שהייתה בין י' לי"א, כלומר 4 שנים שלא החלפנו מילה, אבל אני עדיין זוכרת את קיומו.

אז כששבוע שעבר הגיע קצין אבט"ש בשם אליעד ואמרו שהוא מאיזור רעננה או משהו כזה, נחרדתי לרגע וחשבתי שאולי זה הוא. זה גם קצת הצחיק אותי כי מה לעזאזל הסיכויים.

וזה באמת לא היה הוא, ונגמר השבוע, ויצאתי היום הביתה,

ואליעד זהבי מלפני 4 שנים שלח לי הודעה בפייסבוק.

שהוא רוצה לפגוש אותי.

what.

the.

freaking.

fucking.

hell.

וסתם ככה,

הלכתי היום על הכביש ליד הביתה ועבר אמבולנס בכביש הראשי ולרגע דקרה אותי בהלה ואז נמהלה בחיוך עצוב; ניסיתי לזהות מה זה, והפעם זה לא היה בגללך.

זה כי אין יותר בעיות לב לסבא, אין יותר בעיות תיפקודיות לסבא, אין יותר אמבולנסים שמפנים אותו וחששות שלי שאולי זה מישהו שאני מכירה שנמצא איתו בפנים. ואין יותר סבא.