פצעים ונשיקות

דיברנו ודיברנו כמו אנשים נורמאליים.

דיברנו עליה, וקצת על דברים מעבר, וכל הזמן הרגשתי כאילו את איזה ידיד הומו שהרגע הכרתי.

דיברתי איתך כמו שאני מדברת לגייב, שזה בחור הומו טרנסקסואל שהכרתי [ולמען האמת גיליתי שהוא טרנס רק ביום שהלכנו ליממלח כי הוא האדם האחרון עלי אדמות שהייתי חושבת את זה עליו]. היה לי קראש קטן עליו אבל הפכנו לחברים כל כך טובים שזה לא שינה.

ודיברתי איתך נורמאלי, ושכחתי מה הרגשתי ומה לפעמים אני קצת מרגישה כלפיך. שכחתי היסטוריה.

פשוט דיברנו.

אבל דאמט, יש תמונות שאת פשוט כל כך יפה שזה כואב.

מחקת את הקודמת שאהבתי. 

והנוכחית... אני כבר לא יודעת אם יותר אצטער שתמחקי, או שלטובתי עדיף שכן.