פצעים ונשיקות

מאשר לשבת ב8 בבוקר טרוטת עיניים מול המחשב של אחי ולחכות שהבחילה תעבור, אחרי שאני מקיאה את נשמתי כבר מ6 בבוקר.

3 שעות אחרי שהלכתי לישון.

אבל היה מהמם אתמול.

היה מצעד. פאקינג מצעד הגאווה בירושלים, ולא סגרתי אותו, והוא יצא על ערב יום האהבה [למרות שהתעקשתי לכולם שהוא בשבת ורק עכשיו גיליתי שביום ראשון בכלל לא היה ט' באב או י', הצום פשוט נדחה.. להיות דתי מסבך הכל, מה אני אגיד..]

וכבר אמרתי שהיה מהמם?

היה צבעוני. כרגיל.

ועליז. ושמח. ודגלים, ובלונים, והרבה אנשים יפים [וטוב, טיפה מיוזעים]..

מעניין אותי איך הייתי רואה את היום הזה אם לא הייתי קשורה לקהילה. אם הייית הולכת להופעה של הבלקן ביט בוקס בבאר שבע כמו סטרייטים אחרים. אם הייתי מאלה שעומדים ברחוב וצופים בצעדה. אם הייתי צועדת סתם לכיף, לתמיכה. אם הייתי נשארת בבית כי זה סתם יום שהעיר מאוד פקוקה וחסומה בו.

אבל תודה לאל, נחמד וטוב לי איפה שאני עכשיו, צבעונית ומאושרת ועם הנג אובר מהסרטים.

הלכנו למקווה אח"כ, ודיברתי עם סתיו והיא ומיכל לא בקטע. סתם חברות טובות שהשתכרו, כמוני וכמו מאיה למשל.

והיא הייתה ממש חמודה אתמול. וכשהלכנו להוריד עוד צ'ייסר בטוביה אלעד גרר אותי הצידה לספר לי שכשאל אותה אם אנחנו ביחד היא ענתה שזה עדיין לא מוגדר, אבל.. הוא התלהב שהיא ממש בקטע שלי. והיא באמת הייתה מקסימה אתמול.

וסיכמנו שמתישהו צרך להיפגש גם לא שיכורות. מעניין אם אצליח לשלב את זה בסופ"ש הנוכחי.

אה, והמקווה עוצב מחדש! והוא מדהים! גדול יותר, מרווח יותר, מנצנץ ומואר, יש פינות ישיבה.. מטורף..

אוח, הבטן ממש מפריעה לי לכתוב כמו בן אדם. עוד מעט השעות שאני יושבת ומעבירה את הבחילה בשלל צורות בהיה בקירות משתוות למספר שעות השינה שהיו לי הלילה. 

יום אהבה נפלא ושמח לכולם. :)

נ.ב. שנה שעברה במצעד הומלצתי עם הקטע הזה, ועכשיו מצחיק אותי לחשוב שבזמנו חזרנו אחת לשניה, ותראו איפה אנחנו היום...