פצעים ונשיקות

ואני מרגישה צורך לכתוב עליהם רק כי הם היו בסדר.

כי לא היה שום דבר מיוחד היום.

כי הרגשתי כמו בנאדם פשוט היום.

כי הכל היה נורמלי, וזה נחמד.

כי ירד הגל של הצרות והדיכאון, ושוב יש שמש בשמים או באופק או במה שזה לא יהיה,

ואני ארצה לזכור מאוחר יותר שיש גם תקופות כאלו.

השלמנו, ולמרות שזה לא פשוט וקצת שברירי עדיין אני מאמינה שישאר טוב,

והיתה עבודה היום ובהפסקה החזרתי את החור השלישי [כלומר שילמתי 40 שקל על עגיל מסכן],

 ישבתי עם מיכ על קפה [טוב, נו, שוקו ופסטה בשבילה] אחרי זה [למרות שהברזתי לגילי] ומחר סתיו אצל ליאב בג'ו וכנראה טיטאניק אח"כ.

סתם פשטות כזו, חיוכים של הדברים הקטנים.

סתם לא מיוחד.

שקט לי, ונעים לי,

ובא לי שימשיך ככה.

איך מתכוננת לבאות..