"
attention, זהו הסטטוס הראשון והאחרון שאני מעלה בנוגע לבחירות:
כל שנה, כל השנה, מישהו אחר עושה את הבחירות שלכם בשבילכם. איך יראו החיים שלכם בבוקר. כמה כסף תקבלו על קריעת תחת כזו או אחרת, כמה כסף תשלמו על איזה שטויות, כמה זמן מתוכה תבלו במקלטים ואת מי מכם ישלחו להילחם איפה. כל החיים בוחרים בשבילכם, אבל פעם ב4 שנים מבקשים גם מכם לעשות בחירה אחת קטנה, שתלכו ותבחרו 5 דקות -בעצמכם- את מי שיעשה למענכם את יתר הבחירות. אתם חושבים שלא מעניינת אתכם פוליטיקה, שאין לכם זין לזה. יודעים מה, גם אני שונאת פוליטיקה, וגם לי אין זין לכולכם שחופרים עם סטטוסים על כמה המצב בארץ מחורבן, ולכן אני הולכת לתת קול למישהו ש4 שנים יעשה בשבילי את הבחירות שאני חושבת שנכונות לי. אז תפסיקו להיות פולניות פאסיביות ולקטר (כן, למרות שכישראלים אתן דור לניצולי שואה ו/או יורדי פולין), לכו תצביעו, כי הבא בתור שלא בחר אבל יספים לי את הניוז-פיד בהתלהמות מדינית יועף לאלתר. לכו תצביעו כי אולי השיר דיימונדס בגלגלצ לא מכאיב לכם בתור שיר השנה, אבל ישמצב שביבי כן*, ואם אתם לא סניליים יש לכם הזדמנות לשנות. לכו תצביעו כי גרמתם גם לי לפרסם פוליטיקה, אבל אני אהיה שם וזה מגניב.
לכו תצביעו, למען פייסבוק-ישראלי שקט יותר.
"
*ולא, לא אמרתי שאני שמאלנית.
קצת מתרגשת, אולי קצת הרבה, בחירות ראשונות אחרי הכל,
קצת מקווה שיגמר כבר כדי שכל העיניין יפוג. נדמה לי שעדיף שחברים שלך יעלו אוכל באינסגרם ולא קלפיות, לא?
אפרופו לבחור,
מחר אני הולכת לבצלאל. יום פתוח. לא בטוחה שבסוף אעשה דווקא שם את התואר הראשון, לא בטוחה שאלמד אומנות בכלל,
אבל מה שאני כן בטוחה זה שזה חלום שלי בערך מאז ששמעתי שקיים מקום כזה. בית ספר גבוה לאומנות, ה-מוסד לאומנות... כאילו נבנה רק בשבילי.
פאק. ישמצב שאני הולכת להגשים חלום ילדות, וזה ירגיש כמו איך שהרגשתי כשלמדתי לנגן את פור-אליס.
חלום שלי מהיסודי, משהו שנשאתי איתי בבטן כל השנים, וכשסופכלסוף ממשתי אותו הרגשתי כמו מלכת העולם. כאילו הכל התחבר במקומות הנכונים, בקצוות המתאימים. הייתי שלמה לחלוטין. מסופקת כמו ששום דבר אחר בחיים לא יתן לך את התחושה הזאת.
ואני תוהה, מה אתה עושה כשנגמרים לך החלומות?
כשכבר הגשמת את כל מה שרצית מאז שהיית קטן?
מתחיל לחלום מחדש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
