פצעים ונשיקות

כירבול, מבט מחייך בעיניים עם זווית בשפתיים ששמורה רק לך,

יד מלטפת שמעבירה בך כל כך הרבה גלי אנרגיה שאף אחד אחר לא יכול לדעת שהם שם.

התרגשות כזו שניצתת בלב, שמחה אמיתית. 

כמעט סנילית.

אני חולה עם חום גבוה, הנגאובר שבסרטים לא חולמים עליו ואחרי שבכיתי חצי ערב בגלל ריבים עם ההורים.

אני שבורה ומפורקת, כל הגוף שלי כואב ואני מרגישה כאילו לא יכולתי להיות סחוטה יותר. תשושה.

מותשת.

רציתי לכתוב כל היום ולא ידעתי על מה, והנה, דווקא עכשיו זה פרץ ממני.