פצעים ונשיקות

אני עייפה.

עייפה מהכל.

אני עייפה מההיא שמתחילה איתי, עייפה מחלפש מערכות יחסים. בא לי פשוט לא לחפש כלום ויום אחד מישהי מאוד קרובה אלי תתברר כקצת קרובה מידי, כי ככה מתחילים הקשרים הכי יפים, וזהו זה. יום אחד מישהי שאוהב פשוט תאהב אותי ובזה יגמר הסיפור. לא אצטרך להכיר אותה משומקום מיוחד.

אני עייפה מהפייסבוק שלי. נורא בא לי לפרסם שאני עוזבת לכמה ימים כדי שלא ינסו להטריד,

ופשוט לימוג. להיעלם. קצת שקט.

אני עייפה מיציאות, ומאלכוהול, ומסמים, ומלחפש אושר במקומות קטנים ונידחים. אני עייפה מהוידאו וממסיבות. אני עייפה מבנות ומבנים ומכל החרא הזה.

אני עייפה מהכל.

אני עייפה.

אני לא רוצה לישון הרבה. אני רוצה לצאת ולטייל יחפה בהרבה הרבה טבע ולספוג הרבה הרבה ירוק ולא לדבר עם אנשים לכמה זמן. אני רוצה לצלם המון אינסטגרם ולא להעלות כלום מתוך זה. רק שיהיו לי תמונות יפות. האמת שאני כבר ככה עושה את זה.

אני רוצה לחזור לשורשים של עצמי ובמקום זה רק שוקעת עמוק יותר בחיי האזרחות האלו.

יצאתי לצפון, לילה טוב.