פצעים ונשיקות

יש משהו ממש נחמד, אפילו קצת קסם,

בללמוד להכין את האוכל שכשהיית קטן היית מכור אליו כמו משוגע ועם הזמן הוא הפך לזיכרון ילדות בלבד, כי אמא לא בישלה אותו כבר איזה 13 שנה.

טעם של פעם,

הוכחה שהפכת גדול.

בישלתי קיפודי בשר ואורז לבד. יצא טעים, עובדה מפתיעה לכשעצמה אחרי זעזוע-הלתעסק-בבשר-טחון שלי והמחשבה שלא אהיה מסוגלת לגעת בתוצר.

יצא טעם של גיל שש כזה.

ואני כותבת על קיפודי בשר.

אני כותבת על קיפודי בשר כי אני לא יכולה לכתוב על שום דבר אחר,

ונדמה שזה כל מה שאני מסוגלת להגיד עכשיו.