פצעים ונשיקות

מידי פעם צריך להיות גם פוסט כזה...

אז טוב לי, ואני אוהבת אותה וטוב לי,

והיא אוהבת אותי וטוב לנו,

ואני עובדת נון-סטופ וקורעת את התחת ברמה אחרת אבל בגדול זה בסדר.. הכל בסדר.

שבוע הגאווה נפתח השבוע, יש מצעד בת"א בשישי,

ואני אוהבת אותה.

גם אם אנחנו קצת רבות מידי פעם. 

הלילה הבוקר הזה איתה היה שווה הכל. לחבק אותה בלי דבר שיחצוץ בינינו ולדעת שאנחנו שלנו. מדהים.

רקדתי אתמול כמו שלא רקדתי מאז היוניברה.

נהניתי מכל רגע. סושי וקסטיל רוז' והחיים היו יפים. מוזיקה טובה עננים כאלה.

להיום מתוכנן מעיין עם נרות אדומים בריח דובדבן שחור, יין שיאון אדום של יקבי רמה"ג, ערכת פונדו בצורת לב עם שוקולד, פירות ומרמשמלו בצורת לבבות.

מקווה שילך טוב.

טוב לי.

(:

(אה, אבל תמר עוזבת. משהו תמיד חייב לצבוט קצת, לא? ולא, אני עדיין אסיים את הפוסט מאושרת ואופטימית. נינוחה. אני.)