הוווו עשיתי הליקס תודה לאל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אאוץ', כואב.
סתם לא... פשוט ש- נאי וחגית יצאנו היום לעיר ו... אממ... חשבתי בבוקר שזה בדיוק מה שאני צכה, לצאת עם חברה לבלות קצת, אבל- טעיתי! נגררנו שעהההה בשביל לחפש איזה חנות מפגרת [לא לשאול מה קנינו שם] בקצה השני של העולם.... והלכנו לאיזה רחוב אחד והיה חםםםםםםם כמו אנלא יודעת מה ועד שהגענו לקצה אחד של העיר אמא של חגית אומרת לה בטלפון שאנחנו צכות לחזור לקצה השני... וככה זה היה כל הדרך... חח
סתם אבל סה"כ היה מממש ממש מממממממש מצחיק וכיפי.
אניווי, בסופו של הטיולון שערכנו בעיר הלכנו לנו לגואה, שם תיכננתי לעשות עגיל... סופסוף... ועוד בבוקר היתי צכה להתקשר לרופא כדי לקבל אישור כדי שאמא שלי לא תיתזן מהרעיון של לפגוע בגוף.. ולה עוד יש שני חורים בכל אוזן!!...
ו- אוי! כמה שסיבכתי את המוכר.... שעה שלמה אני כזה "כן עושה! אני אעשה!" ואז שניה אח"כ- "לא! אין מצב שזה מתקרב לי לאוזן!!!" והסיפור חזר על עצמו בדיוק כמו עםהחור השני, רק שהפעם חגית הייתה לידי והיא התחילה לאבד את הסבלנות.... ובהתחלה המוכר עוד אמר לחגית שאמרה לו שאני אעשה בעיות- "זה פסדר, יש הרבה כאלה" ורק אח"כ אחרי שהיינו שם אולי חצי שעה והוא קלט את גודל הבעיה הוא אמר "אוקי, אז אחת כזאת עוד לא הייתה לי..."
אני נורא הובכתי אבל לא יכולתי - לתת לזה להתקרב לי לאוזן ופשוט לתקוע שם משו שיכאיב לי, גאד דאמט! 
קיצר, אחרי פול זמן שהתעכבנו שם נתתי לו להתקרב... ועצמתי חזק את העיניים ושמעתי אותו מסדר את זה ליד האוזן ואז - פלאנג! יש עגיל. ויש לחץ גדול וחום באוזן. זה היה ממש חם, ואח"כ ראיתי שהאוזן שלי הייתה אדומה- אדום עמוק... וחוצמיזה ההרגשה הכללית הייתה כמו שהרגשתי כשדמיינתי את החירור ולחצתי ממש חזק על האוזן- פשוט לחץ נורא נורא חזק איפה שיש את העגיל. אחרי כמה זמן המקום התקרר וכבר לא היה חם ולוחץ, אבל אז זה סתם הפך למין דקירה מגרדת כזאת שנשארה שם. ועכשיו אני עוד טיפה מרגישה את זה אבל ממש בקושי... רק אם השיער שלי מסתבך בזה ואני מושכת ואז זה כואב, או רק אם אני נוגעת בזה ומנסה להזיז או משו.
ואפילו נדמה לי שהחור השני יותר כאב מזה... אבל אולי זה רק כי אני פחות זוכרת את הכאב של זה.
וחוצמיזה קניתי לי עוד 4 עגילי טבעת נחמדים 
אני חייבת המון תודה לחגית ש"תמכה בי לאורך כל הדרך" בלה בלה בלה ובאה איתי ו"החזיקה איתי מעמד כשאזל לי האומץ" וכו' וכו'. אז תודה לך, 
, וכשלך יעשו בגיל 16 חורים אני אבוא איתך ואמעך לך את היד כי אני אהיה יותר עצבנית ממך... lol...
ועכשיו אני אלך לי לשיעור תופים ואז לטיים אאוט, והולך להיות לי כיף, נה נה בננה.
הו, הקנאה שאוחזת בכם, נאי כבר רואה את זה במו עיני. כי אני מושי מושלמת ואתם סו לייק כזה פויה!!!
[הייתי חייבת, לחגית שלחו sms בנוסח הזה וזה קורע אותי..]
להית' ידידי, ותודה על... הבננות. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
