פצעים ונשיקות

אוך, אתמול היה הזוי.

כשחזרתי הביתה תכננתי לכתוב פוסט שלם הזויייייי ומחורפן ומשוגע כי ממש השתוללתי בצהריים, וממש רציתי להעביר שמץ מהשמחה והאושר שמילאו אותי....

אבל אחותי הייתה על המחשב וראתה איזה סרט אז נדפקתי. וממש שיעמם לי.

והייתי המון עם אמא שלי, כמובן, כי היא חזרה היתה, והיה נורא נחמד והכל, ואז אביטל התקשרה ואמרה לי על היריד הזה בעמק רפאיםפ ואולי אני אפגוש אותם [כל ה"חברה"] ב8 וחצי. לא כ"כ התחשק לי ללכת עד לשם י חששתי שיהיה לי לא כיף, אבל ב8 וחצי גיליתי בבית שכבר אין לי מה לעשות אז נסעתי עד לשם...

בדרך כל הזמן אמרתי לעצמי "את עושה טעות, את יודעת שלא עושה לך טוב לצאת איתן בערב, זה ממש יעשה לך ערב חרא ויהרוס את כל הכיף שהיה במשך היום... אחרי הכל- היציאות האחרונות שלי איתן הגיבו תוצאות דיי נוראיות, ותמיד הסתיימו בזה שחתכתי את עצמי." אבל כמו טיפשה, לא הקשבתי לאזהרות של עצמי ואמרתי "אז מה. אז הפעם כן יהיה כיף".

הגעתי ב9 וחצי. בהתחלה עוד היה סבבה... אבל אח"כ הבנתי שטעיתי.

כי הוא הגיע. [וזה לא שאנלא סובלת אותו רק בגלל מה ששמעתי עליו- זה כזה בולשיט.. אף פעם לא מתתי עליו ואמרתי לך את זה המון פעמים- שאני לא אוהבת שאת מדברת איתי עליו וכזה.] ואז שאר החברות שלי ברחו, ואני נתקעתי איתם ובחיים שלי לא הרגשתי כל כך כמו גלגל חמישי. זה היה נורא.

ערב שלם להסתובב בהרגשה של "מה אני עושה פה?? למה לא הלכתי הביתה ישר כשאמרו לי שהוא יבוא, כמו שרציתי?? למה טרחתי להישאר בכל זאת? למה ציפיתי?!"

ופשוט להיגרר, להיגרר, להיגרר.

אני שונאת את זה.

ועכשיו, אין שיר שאני מזדהה איתו יותר מהשיר הבא [איכשהו זה תמיד אוונאסנס, זה פשוט מפחיד:] [וזה שיר שמוקדש לך, למרות שבטח יעברו עוד כמה מאות שנים עד שתקראי פה שוב... אבל כשתקראי תדעי שזה מכוון אליך.]

going under / evanescence

Now I will tell you what I've done for you 
 50thousand tears I've cried
Screaming, deceiving, and bleeding for you
And you still won't hear me
Don't want your hand this time, I'll save myself
Maybe I'll wake up for once
Not tormented...Daily defeated by you
Just when I thought I'd reached the bottom

I'm dying again...

(Chorus)
I'm going under
Drowning in you
I'm falling forever
I've got to break through
I'm going under

Blurring and stirring the truth and the lies
So I don't know what's real and what's not
Always confusing the thoughts in my head
So I can't trust myself anymore

I'm dying again

(Chorus)

So go on and scream
Scream at me
I'm so far away
I won't be broken again
I've got to breathe
I can't keep going under

(Chorus)

באמת שאתמול ממש חשבתי על כל מילה והגעתי למסקנה שזה השיר שלי באותן שעות.

אבל עכשיו אני הרבה יותר שמחה כי אני הולכת לקניון לפגוש את שאולי ויונתן, אחרי שכבר המון זמן לא הייתה יציאה של בלי "דייטים" כמו עכשיו- פשוט סתם חברים, ה"חבורה" נפגשת.

וזה הקניון, איפה שכל הסנובים, כי נשבר לי קצת מהעיר- להסתובב בחוסר מעש בין ערימות של פריקונים ולהרגיש מאגניב רק כי אתה נגרר אחרי חברים ש'ך.

עזבו, זה כבר סתם.

ואני לא כועסת עליך או משו, כי כבר אין לי כח, אני סתם קצת מאוכזבת.. אבל זה לא ריב, כי אתמול לא הייתה לי סיבה לריב, סתם התאכזבתי ממך קצת ולא היה לי כיף. והיום אני רגועה יותר. אולי לכן אתמול כשהתקשרת העדפתי לא לדבר- גם כי הוצאת אותי מהמיטה עם הטלפון, וגם כי ידעתי שאני סתם אשפוך עליך עצבים בלי שממש יהיה קטע. אבל אני מניחה שביום חמישי בסרט כן יהיה כיף נורא, והכל יהיה רגיל ושמח. רק אם הוא לא יתקע שוב.

ועכשיו אני אלך לי להתכונן... בהביי...