יאו, הייתי עכשיו בטיימאאוט והיה כיייייייייייייייף לא נורמלי.. לא יודעת למה אני כ"כ נהנית שם בזמן האחרון....
אין לי כח לפרט למה נהנתי אבל יש כמה דברים שהייתי רוצה להעיר עליהם- שאול היה שם, וזה היה נורא מביך כי לא ידעתי מה להגיד לו אז התחמקתי ממנו כל הערב.
והיה את הקטע שאני ומאיו [מאיה] נרדמנו בחיבוקי [בערךף נרדמנו, יותר נמנמנו] על הספה ואז התחילו ברקים ורעמים ואנחנו טסנו החוצה על טילים והסתובבנו בגשם שהתחיל.. גשם הזוי- אמצע [סוף, בסדר!] מאי, רוח חמה ביחד עם גשם וברקים מדהימים.... זה היה כל כך כל כך כל כך סקסי.
ואנסו אותי, דחפו לי את המקלות של התופים [אגב: אריק ובנץ] וכן, זה רע כמו שזה נשמע, וכו' וכו'.
כשחזרתי הביתה חטפתי צביטה קטנה בלב- קורה לי לפעמים, כשמישו טורח לסגור את השער של המרפסת האחורית. כי, אתם מבינים, כל בוקר הייתי סוגרת שם את בוני כשהייתי בבצפר, וכל צהרים כשהייתי חוזרת השער היה סגור וכשהייתי פותחת אותו היא התנפלה עלי כאילו היא לא ראתה אולי מאה אלף שנה. אז כשאני חוזרת הביתה עכשיו, ופעם ב_ השער סגור [פעם במאה שנה] אני פותחת אותו ולכמה רגעים תמימים אני מצפה שיקפצו עלי וילקלקו אותי.. וזה תמיד מאכזב אותי.
אבל עכשיו סבבה לי כי אני עושה משו ממש כיף- כל הערב שתיתי פול בטיימאאוט [שוקו קר, קולה, אייס-קפה..] ועכשיו נכנסתי והתחשק לי בכל זאת להתפנק [ויש לי פינוקים נוראאאא מוזרים, כמו לשבת בחדר של יהודה ,*אחי הגדול, עם השמיכת פוך ולצפות ב"שר הטבעות".. ^^] אז לקחתי כוס, מילאתי אותה חצי בחלב, התגנבתי לתנור המטבח- או ליתר דיוק פתחתי אותו ברעש אבל לא ראו אותי כי המטבח חשוך עכשיו- הוצאתי עוגיית שוקולד-ציפ' [ואני יודעת שזה משמין אבל כרגע זה לא מגרד לי את הפטמה השמאלית- שנדקרה היום על ידי המקלות שלי, ד"א, או לפחות כמעט נדקרה כי שאולי ויונתן וזאק לא מכוונים טוב] ואני טובלת את העוגיה בחלב ואוכלת, וזה פשוט תענוג.
ואם מישו הצליח לקרוא את המשפט האחרון, שמכיל אולי 3 שורות, בלי להתבלבל- מגיע לו פרס. 
[איזה סמיילי דבילי].
אני עושה המון סוגריימים, נכון?
*אני נורא מתלהבת כי החלק הזה במשפט- "יהודה, אחי הגדול, עם..." זה משו שלמדנו עליו בלשון והוא נקרא תמורה. ועכשיו תעמידו פנים שלסמיילי הזה- יש משקפיים של חנונים ולא משקפי שמש או משקפיים של עיוורים, שזה אגב אותו דבר [אני חושבת] ואז הסמיילי באמת יהיה נחוץ פה ולא סתם תקוע ויהיה לו שימוש!
ועכשיו אני קולטת שאני כותבת בסגנון ממש מוזר בשעות כאלה, אני מתפלספת על כל מילה שלי וכל משפט מכיל סוגריימים [כמו אצל אביטל!] אז אני אלך לחטט בבלוגים של אנשים אחרים ואלך לישון 
לילה טוב אהובי, אני שמחה ואני אוהבת את כולם נורא 
מואהההה [כמו הבלוגריות- 3>... לא, רגע, יותר מקורי- 2+1> מוחעחע]
טוב אני מוסיפה פה שאלון שכתבתי היום, אחרי שכתבתי את הפוסט אתמול.. אני פשוט יודעת שאם אני אפרסם את זה כפוסט חדש לא יגיבו לי על הקודם.. אבל זה כמו שני פוסטים נפרדים:
הפעם האחרונה שצחקתי
כשחגית אמרה לי לפני שניה שאנחנו מבריזות מהבית מדרש וכבר עברנו את ה"הברזה משיעור ספורט".. ואז אמרתי לה שטוב שהיא נזכרת להגיד לי.. אבל זה כזה בולשיט אז לא נורא :)
הפעם האחרונה שנפגעתי
כשחגית כתבה עלי שאני תמיד מספרת לה מהניסיון שלי [או את הניסיון שלי] כשאני מנסה לעזור לה להתמודד עם דברים... למרות שלא נפגעתי, זה סתם הציק לי כי מתברר שזה נכון.. חח.. אז אולי בעצם הקטע ההוא במחברת המזדיינת ההיא D=
הפעם האחרונה שבכיתי
וואו, זה כל כך מפתיע אבל לא נראה לי שבכיתי ממש בזמן האחרון.. אפילו כשהיא כתבה עלי במחברת לא בכיתי. אפילו כשאמא שלי אמרה לי שהיא הולכת שוב לש-ם בלי תכנון מראש לא בכיתי. אולי הפעם האחרונה הייתה לפני כמה זמן באוטובוס בדרך הביתה מבצפר, כי פשוט בהיתי בחלון וחשבתי על מצב החברויות שלי עם חברת וחברים.. ורציתי לבכות אז יצא לי טיפה. אבל אני כל כך יותר עצמי בזמן האחרון שאני כבר לא בוכה.
הבנאדם האחרון שהתקשר אלי
אתמול ב12 בלילה אסתרנם התקשרה.. היה כל כך מצחיק XD
הדבר האחרון שחכיתי לו הכי הרבה
אוטובוס?.. חח.. אממ.. או אולי לקבל ציון טוב במבחנים?!
לא... אולי... לא יודעת.
הפעם האחרונה שהתאכזבתי
כשלא יכולתי ללכת להופעה של שאולי כי לקחנו מונית למקום הלא נכון ואיחרנו!! חרא!!!
הפעם האחרונה שפגעתי
לא יודעת, תספרו לי אתם בתגובות.
הפעם האחרונה שכעסתי
אתמול כשאחותי אמרה לי שאני בלתי נסבלת, או שאני רק טורת לעשות את עצמי כזאת.
אהה! רגע! אולי זה בעצם הדבר האחרון שגם פגע בי? טוב אבל אין לי כח לשנות את מה שכבר כתבתי אז לא נורא...
השיר האחרון ששמעתי
משו מוזר שחגית שומעת עכשיו לידי... אנחנו בחדר מחשבים של בצפר והיא שומעת שירים מצחיקים ב100FM
הפעם האחרונה שהופתעתי
אתמול, כשהייתי בטיימאאוט.
הדבר האחרון שאכלתי
מסטיק עכשיו, בפה שלי. מנטה עדין מיעל ממן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
