פצעים ונשיקות

 ש- כשכולם כל הזמן אומרים "בואו ניתן לעדי להחליט מה היא רוצה לעשות ולא נחליט בשבילה" זאת פשוט טעות.

תפסיקו, אני יודעת מה אני רוצה בעצמי, אני יכולה להחליט ואתם לא תשפיעו עלי. אם אני עושה במקרה מה שאתם אמרתם לי, כנראה שזה כי אין לי התנגדות לעשות את זה או סתם כי אין לי משו לעשות שאני רציתי. אם אני אנסה להחליט לאן ללכת ולא אצליח, אני אבוא אחריכם- אבל לא כי אתם החלטתם בשבילי!

כשאני רוצה משו לעצמי, זה כבר משנה את הסיטואציה.

כי אז כבר החלטתי ואז נאי כבר יודעת מה לעשות, הבעיה זה הביצוע.

אם נורא לא בא לי לעשות משו, אני תמיד אחשוב על הצד השני יותר ממני.

אם מישו רוצה שאני אעשה איתו משו או אבוא איתו לאנשו או משו כזה אני עלולה לעשות את זה בעל כורחי. אל שאתם החלטתם בשבילי ואני מקבלת, אלא שאני מתמרדת אבל רק מבפנים.

אני שואלת את עצמי- "למה את עושה את זה? למה את הולכת איתו [או משו כזה]?" ואז אני קולטת שפשוט... קשה לי לעצור את עצמי כי אני יותר מידי חושבת על הצד השני בסיפור.

גם אם אני רבה עם מישו, יש סיכויים ממש ממש גבוהים שנאי אשלים איתו למרות שלא רציתי- רק כי אני מבינה את הצד שלו ומרגישה רע עם זה או משו כזה.

אז לא, אתם לא מחליטים בשבילי מה אני רוצה- אני יודעת בעצמי מה אני רוצה.

אתם פשוט גוררים אותי אחריכם, ואני נגררת.

ואז אח"כ אני מרגישה רע עם עצמי.

משו מהמסנ', שאיכשהו פשוט תימצת בקלות יותר את כל הפוסט-

אני פשוט נותת לאנשים לגרור אותי, כל עוד זה לא מפריע לי כשזה מפריע לי או שאני קמה ועושה משו[ואז לפעמים רע לי] או שאני לא עושה כלום אזו עוד יותר רע לי.

סיפור חיים דיי עצוב, נכון?

נ.ב. אני דיי בטוחה שאם שאולי יחזור להגיב לי הוא יכתוב משו כמו "אז קיבינימט, תפסיקי לתת לאנשים לגרום לך לעשות דברים, זה אחד הדברים שדוחים אותי אצלך- ואל תעלבי או משו"... XP כ"כ צפוי.

סורי שאולי... הייתי חייבת

נ.ב.- קופר [מיורו-טריפ] תעשה לי ילד!!! [המבין יבין.. או- המבינה תבין...]