קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשהקשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה קשה לי קשה לי קשה לי.
אולי זאת הפעם הראשונה שבכיתי בגלל הבי"ח. אבל האמת שלא בכיתי. רק כמעט. הרבה פעמים אני מרגישה שאני בוכה מבפנים, ויש לי דמעות בעינים, אבל הן מתייבשות וכלום לא יוצא.
לא לחשוב על הנוזל האדום שזרם דרך הצינורית.... לא לחשוב שזה בטח של דוד שלי.. לא!
לא להקיא ולא בטיח.
לא להריח את הריח המציק עד כדי בחילה שמשתרר פה.... להצמיד לאף ולנשום חזק דרך חתיכת החולצה השחורה של שאולי שכרוכה לי על היד- יש לה ריח שונה, ריח שלא שייך לכאן ומרגיע אותי יותר.
רק להסתכל מידי פעם על הנוזל השקוף המטפטף ומחלחל באיטיות מזוויעה לתוך הצינורית הנוספות, הדקיקה, ולהתבונן בטבעת הירוקה שצפה עליו. כשהטבעת מגיעה לתחתית המיכל הארוך והצר זה יפסיק לטפטף, ואז צריך רק ללחוץ על הפעמון האדום הקטן שמחובר לכבל שבקיר, והאחות כבר תבוא.
אני אוהבת את הקטע ב-nemesis של arch enemy שהגיטרה החשמלית צורחת כזה.
יש דיאט קולה במקרר.
אגב, תעזרו לי לבחור צבע:
http://www.pearldrum.com/export.asp
אני אישית אהבתי הכי את האדומים, הכחול והאפור הכהה האחרון.
ממ, אולי בעצם גם החום סביר...
?
הסגול נורא נורא פקאצי, אבל בעצם אולי זה תלוי איך מסתכלים עליו.