לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פצעים ונשיקות


"ידעתי שאסתכל פעם על כל הרגעים שבכיתי ואצחק, אבל לא ידעתי שאסתכל על כל הרגעים שצחקתי ואבכה" -הבלוג שלי. כי כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה.
Avatarכינוי: 

בת: 32

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2007

חזרה ללימודים...


ציטוט מאת שירלי - singtome, שכמו שכתבתי לה בתגובות- זה בדיוק מה שאני הרגשתי, רק שאני לא חושבת שיכולתי לנסח אתזה בדיוק ככה..:

 

"היום בארבע החופש מגיע לקיצו.

והיה מעולה. אולי החופש הכי טוב שהיה לי עד עכשיו.

וזה כ"כ מוזר לחזור לעולם הזה של לימודים. ולעולם הזה של אנשים נורמלים. של דוסים.

הכרתי כאלה אנשים מדהימים החופש. גיליתי כמה אני לא יודעת.

ואני לא רוצה לחזור למסגרת המשעממת והמגבילה הזאת.

וכן, אני יודעת שתמיד קשה לחזור מחופש ארוך, ובהתחלה זה מוזר אבל אח"כ מתרגלים.

אבל זה העניין- אני לא רוצה להתרגל.

לא רוצה את השגרה הזאת. לא רוצה את השחיקה.

אני אוהבת לחיות מיום ליום. להחליט בבוקר מה אעשה בצהריים.

אני אוהבת לדבר עם אנשים למשך שעות, באמצע הלילה, בלי לדאוג על לקום מחר בשש.

אני אוהבת להחליט לעצמי מה אני רוצה לעשות.

וכל זה עומד להעלם."

 

[לינק לבלוג של singtome- היא כותבת טוב!- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=388682]

 

אני לא מסכימה בקטע של "החופש הכי טוב שהיה לי"... הו, הוא שינה אותי, אין ספק, אבל אני חושבת שאולי החופש של שנה שעברה היה מוצלח יותר, אני לא בטוחה.

בכל אופן, אני באמת לא רוצה יגמרו הימים בהם חיים את הרגע- אני יכולה לעשות כל מה שמתחשק לי בלי להתחשב בשום לוח זמנים, שעות- אני אפילו לא צריכה לזכור את התאריך..אין שום לחצים, עבודות, מבחנים שיעיקו עלי- ואם אני במצברוח לא טוב אני יכולה פשוט להסתגר בחדר עם המוזיקה או לדבר עם אנשים או לצאת לבלות- אני לא חייבת להיות בכיתה המחניקה ולהמשיך ללמוד כאילו לא קרה כלום.

אני לא רוצה לבזבז שנה שלמה, שבמהלכה כל בוקר ברצף אני קמה מוקדם מאוד בבוקר, נוסעת בשני אוטובוסים, הולכת את אותו מסלול מזורגג עד בית הספר, מבלה שם כמה שעות שיטחנו לי את המוח לאבק, ושוב- את אותה דרך מייגעת בחזרה הביתה, להתכונן ליום המחר. כמעט בלי אפשרויות לבלות בערבים.

זה לא מוצא חן בעיני.

 

כרגע אני בהכנות לקראת הערב- מסדרת את התיק, לוקחתאת הדברים שאני צריכה להחזיר לחגית, אוספת את קומץ הזיכרונות שהשתמרו לי בתיק בקיץ ושמה אותן במגרה, מפנה מקום למחברות. זה כל כך מבאס.

הימים הראשונים עוד יהיו נחדים. אני חושבת על להיות בבצפר- כשקר בחוץ ואפשר לקנות שוקו במכונה, ולהתכרבל מתחת לקפוצ'ונים בכיתה ולהעביר פתקים. זה לא כל כך רע. אבל אני הולכת עוד לסבול השנה, הו כן. פיכס.

אהה, יש עוד פוסט קצרצר שכתבתי על סוף החופש לפני שראיתי את מה ששירלי כתבה... מוזמנים לעיןן, הוא קטן וחמוד!

 

טוב חברה, נראה אותכם בבצפר....

 


אגב, מישו יודע איך קוראים לשיר ברקע של הבלוג הזה? תודה! http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=19100
נכתב על ידי , 29/8/2007 12:51  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לטינוס ב-29/8/2007 23:15




35,148
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיָאוּ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיָאוּ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)