אתמול היה לילה לבן בצמרת, בסניף, כדי לעבוד על הקונגרס.
עכשיו, קרה לי משו ממש מוזר, ופשוט התנהגתי כמו חולתנפש... לא חולת נפש כמו שאני בדר"כ, אלא חולת נפש על יותר מידי ווקדה או קראק.
היו קטעים שפשוט ישבתי בקבוצה שעבדה על משו [כמו קב' דיון למשל] וכאילו הקשבתי, רק שבהיתי באוויר בלי לקלוט מילה וסתם חשבתי. ואז אחרי רבע שעה כאילו התעוררתי מהיפנוזה ושאלתי מה הולך. או שנשפכתי מצחוק, באמצע החיים- מישו אמר מילה קטנטונת שגרמה לי לשכב על השטיח ולבכות מצחוק. בשלב מסויים האנשם פשוט קלטו שאני לא מפוקסת והתעלמו ממני או צחקו על איך שצחקתי או סתם וויתרו לי על הניסיון לעבוד. ושתיתי המון שוקו ותה ואכלתי המון וופלים וזבל בסגנון.
למרות כל זאת, היו שלבים שהייתי לגמרי בפוקוס, עבדתי כמו שצריך ואז הץפוצצתי מצחוק באמצע. אנשים התייאשו ממני...
וגם היה את הקטע ההוא שנחתכתי מזכוכית שהייתה לי בתיק אז ירד ל דם מהזרת וציירתי עם זה ציור שלם 
והיה ממש כיף! אביטל ושאולי ושירה הלכו בשלב מסויים אז נישארנו אני וחגית ורות ותהילה וטל ולוסי, וכשסיימנו לעבוד עשינו משו כמו ערב בנות כזה, ממש כיפי... באיזה 3 - 5 וחצי בבוקר ישבנו ודיברנו ותוך כדי זה קלטתי שהשיחה שלנו נשמעתכמו שאלון ישרא. "מה הדבר הכי מאכזב שקרה לך בחיים? מי החברה הכי טובה? מתי התנשקת פעם ראשונה ואיך ועם מי?" ושאלות כאלה טל הכינה ועברו בסבב. אבל זה היה מצחיק ונחמד. והיה מייק&אייק של חגית, והיה נחירות של לוסי, והיה המוווווון שעווה בנרות וכולן חפרו בנרות ושיחקו עם השעווה עד שהשטיח התכסה בשכבת פירורים וגושים לבנים.
ואז הלכנו לישון על המזונים הדקיקים שם, ואני ורות התכרבלנו אחת עם השניה מתחת לרימת מזרונים ששמשו כשמיכה.
באיזה 7 וצי או 8 בבוקר כלם הלכו...
ועכשיו אני כותבת את הפוסט הזה מהבית של חגית, אחרי שישנו מבערך 9 או 10 עד 3 ורבע, ואכלנו "ארוחת בוקר- לא, צהריים- לא, פשוט ארוחה!" וכואבת לי הבטן מרוב בצל מטוגן עם ביצה [חחח חביתה עם יותר מידי בצל..] וחגית מנגנת בפסנתר ברקע, ונחמד לי. ואני הולכת אח"כ להקשיב להרכב ג'אז שלה עד שאביטל תגיע לשם ואז אולי נלך להסתובב ואולי נשאר שם, מי יודע. ואז יש היפ-הופ והביתה. ומחר יש מבחן במ"מ ואז אופקקקק... 
תהנו, אנשים, אני סיימתי את הפוסט וחגית סיימה לנגן
ודרך אגב (כמובן שעדי היא זאת שכותבת את זה) אני חולה על חגית והיא אהבת חיי!!!! היא פשוט כל כך יפה ומושלמת וחכמה ומדהימה ואני הולכת להציע לחגית האדירה נישואין! (טוב אולי זה נדוש התוספת... ולא שנון... אבל אני [עדי כמובן] אוהבת את זה!)