לפני שבת כרגיל נעלבתי שוב מההורים...
כי הם קנו פלאפון חדש ליהודה [טוב, עם מבצע של חיילים, אבל בכל זאת] ואחד חדש לאחינועם [שגנבו את שלה לפני 6 חודשים והיא הייתה עם פלאפון זמני דפוק כמו שלי, אבל בכל זאת!] ולי לא.
ואז כשביקשתי, אמא שלי אמרה שהיא תראה אם אני אשתפר בלימודים ובהשקעה בבית וכזה עד פסח, ואז היא תקנה לי.
לא משנה, אני לא אפרט פה כל מה שאמרו לי,
אבל יצא שבכיתי בחדר, ולשם שינוי- התקשרתי לאביטל.
אביטל חייבה אותי לדבר עם אמא שלי על הכל עד מוצ"ש ושיפרה לי את המצברוח בצורה מטורפת [בכי היסטרי => בכי רגוע => צוחה ובוכקת => צוחקת...].
קיצר, דיברתי עם אמא שלי וליבנתי כמה עיניינים. ועכשיו הכל רגוע בקטע הזה.
וגם, יש לי דמי כיס! ההורים שלי מתכוונים לשלם לי על הנסיעות, על הבגדים וכאלה, ובנוסף יש לי 100 ש"ח לחודש ואם אני צכה עוד אני אבקש!!!!!!! נכון שווה?
אח"כ הייתה שבת יפיפיה.... אני מתכוונת לזה! הכל פורח וירוק ומלא מלא מלא שקדיות וכלניות...
וטיילנו אכלנו אצל חברים שלנו במוצא והיה ממש כיף 
ואז חזרנו הביתה, סידרתי חצי מהמגירות המבולגנות בחדר שלי וניפיתי חצי מהחפצים הישנים שלי...
והלכתי לישון, וקמתי במוצ"ש 
ועכשיו הבטחתי לטשטש שאני אתקשר אליה אז אני מסתלקת לי,
ושיהיה לכולכם שבוע... אממ... קסום.
עזבו. תשאלו את שנקו 