פצעים ונשיקות

התחפשתי לאסתר המלקה, ויצא די טוב.

כולם בבצפר פחדו מהשוט, כולל אני, בעצם. וכולן טרחו לשאול אם הוא אמיתי, מאיפה הוא וכאלה.

נתתי ארבעה משלוחים [אחד ענק כי זה היה גם גמד ענק וגם בעצם חגית... היא יצאה לי בהגרלה.. חח] וקיבלתי בינתיים אחד...

lol.

אה, והיה פסטיפלך ממש טוב.

ציפיתי שהוא יצא נורא יחסית לפסטי של שנה שעברה, אבל אני חייבת להודות שהשמינית ממש התעלו על עצמן. החיקויים של המורים יצאו די אדיר.. גם חיקו אותנו ממש טוב, וגם את שאר השכבות. אפרופו שאר השכבות, ח"ח [חת חת] לחמשושות שהעלו ריקוד ממש טוב. יותר משלנו, למען האמת. אבל גם שלנו היה טוב...

בכל אופן, היו לי שני פורימונים [שוק פורים] שעשיתי אתמול-

אחד עם בצפר של ילדים קצת בעיתיים [מטעם פלך] והשני של צמרת לכל שכונת גוננים.

ומה אני אגיד לכם? יותר משאני שונאת את הילדים הקטנים, הצוחניים והבכיינים [והחצופים!] זבי החוטם, אני שונאת את האמהות הפרחולות הדוחות שלהם. האמהות שצועקות על ילדים אחרים כי הם דחפו את הבנים שלהן בתור, האמהות שמבקשות להחליף לילד שלהן את הפרס [למרות שהוא ממש אהב אותו לפני שהוא הראה לה אותו], האמהות שבטוחות שהילדים שלהן מושלמין [כשהם ממש לא] וכו' וכו'. הן ממש יכולות לעלות לפיל על העצבים.

בשלב מסויים, בסוף הערב [אחרי שנגמר הפורימון ונשארנו רק אנחנו לסדר] ממש הייתה לי בחילה.

אני לא מאשימה אפחד, לאור העובדות שלא שתיתי כל היום, כל מה שאכלתי היו שוקולדים מהמשלוחים [ופיצה ממש מיותרת אח"כ שתהילה דחפה לי למרות שלא רציתי], התרוצצתי כל היום אחרי ילד קטן בין תחנות ואז בפורימון השני הלכתי הלוך ושוב לאורך המסלול של התחנה, וישנתי בערך 5 שעות כל לילה בשבוע האחרון.

ומשומה אנשים מצאו לנכון להתנהג ממש מוזר לידי, ולעשות סיפור מזה שרק רציתי לישון.

אז הברזתי מהיפהופ והלכתי הביתה למיטה.

ועכשיו אני בבית בחופש ומרגיש לי פשוט מדהים לקום מאוחר ולא לעשות כלום. כמו חופש גדול. לא ידעתי שחופש קטן כל כך יקל עלי.

בכל אופן, איך שהגעתי אתמול הביתה אבא שלי החליט שהוא חייב לצלם אותי עם התחפושת, כהרגלנו בכל פורים. רק שממש כאב לי הראש, אז זייפתי בטירוף חיוכים מזוויעים, ועמדתי בתנוחות לא מחמיאות וכזה.

רק לפני שנכנסתי למקלחת קלטתי שאני לא אזכה לראות את עצמי שוב עם האיפור המלחיץ וכאלה, אז לקחתי את המצלמה לאמבטיה ועשיתי בוק זעיק של הפנים שלי.

במבט לאחור אני רואה שבטח הייתי ממש מטושטשת בלילה, כי כל הפרצופעם באותה פוזה והבעה ואפילו שכחתי את הכתר.

טוב, אני בכל זאת אעלה לפה את התמונות, אבל אל תצפו ליותר מידי...

 [חע! גיליתי איך לשים כתובת שתופיע על התמונה אם תשאירו את העכבר יותר מידי זמן עליה...]

ובתחושת ייאוש זו, אני אסיים את הפאדיחה שעשיתי לעצמי...

חח, סתם, חג שמח לכולם!!!